סיכויי החטופים הישראלים לשרוד קטנים ככל שחולף הזמן, הסיכוי לשחרר את כולם במבצע צבאי הרואי לא קיים, המצב ברצועת עזה חמור, העיר ופרבריה חרבים, התנאים הסניטריים מסכני חיים, עזה על שלוחותיה מופגזות מהאוויר ללא הרף, קיים מחסור במוצרי מזון בסיסיים חרף הסיוע שנכנס אבל מחולק בצורה מעוותת, ככל הנראה החטופים מפוזרים במספר אתרים, חלקם מבוגרים וחולים, רובם מוסתרים במעמקי האדמה מה שמחמיר את מצבם והם חיים על זמן שאול כפשוטו וכלשונו.
הרמדאן הוא הזדמנות לסגור עסקה ולסיים את הסאגה שמכבידה על לבבות עם ישראל, בוודאי על המשפחות המיוסרות שאינן יודעות מנוח ויוצאות מדעתן מתוך דאגה ליקירים שבשבי.
תקופת הרמדאן שנמשכת כחודש ימים מהווה עבור רוב המוסלמים בעולם את השיא בשנה, זהו חודש שבו הם צמים, כמעט ואינם עובדים, ערים במהלך הלילה, המשפחות מתאחדות בסעודות האיפטר של פתיחת הצום ומבקרות אחת את השנייה.
רוב המדינות המעורבות ובהן : קטאר, מצרים, סעודיה וירדן עייפות מהסוגייה הפלסטינית בכלל והמלחמה הקשה ברצועת עזה בפרט, רובן כועסות כעס רב על החמאס שפעל באכזריות יוצאת דופן כלפי אוכלוסייה אזרחית והחמיר את תדמית היאסלם ברחבי העולם, לכולן יש סוגיות פנים מורכבות והן רוצות להיות אחרי האירוע הזה שמכביד עליהן, כולן רוצות לשפר את מעמדן הבינלאומי כ"משכינות שלום" ולהתקרב לעולם המפותח ובראשו ארצות הברית.
תושבי הרצועה מכים על חטא ומבינים שהחמאס המיט עליהם את החורבן, מאז שנת 2006 זאת הפעם הראשונה שרבים מהם יוצאים בפנים גלויות נגד שלטון החמאס ורובם מבינים שרק עסקת שחרור החטופים תביא לשקט זמני ברצועה ותומכים בכך באופן פומבי.
האוכלוסייה האזרחית ברצועה נמצאת במשבר הקשה ביותר שידעה מאז ומעולם בגלל החמאס, לוחמי צה"ל פועלים בגבורה עילאית וצוותי הקרב כותשים בהצלחה רבה את היעדים, עומדים בכל משימה, בנחישות, בהצלחה גדולה ובאופן מרשים כפי שלא קרה כמעט בכל המערכות הקודמות.
היכולת לשלב את מערכי המודיעין, כוחות הקרקע, האוויר והים יחד תוך הזרמת מודיעין בזמן אמת , ניצול הטכנולוגיות המתקדמות ושליטה אווירית מוחלטת, כל אלה בנוסף לרוח הלחימה המפעימה של הלוחמים מעמידים את צה"ל בעליונות טקטית מוחלטת ואנו עדים לניצחון צבאי, אחרי הכשלון המהדהד של השבעה באוקטובר.
גם מדינות ערב מביטות במערכה הצבאית ולצד התלונות נגד ישראל על הלחימה ברצועה הן מבינות את המשמעות של צה"ל יוזם, חזק וחסר מעצורים שזוכה עד כה לתמיכה אמריקאית כמעט מוחלטת, לראשונה זה זמן רב ניתן לומר כי צה"ל מייצר הרתעה משמעותית במרחב, ערביי יו"ש מבינים זאת, ערביי ישראל מבינים זאת וגם בלבנון ובאיראן מבינים את זה היטב.
חלון הזמן עד תחילת חודש הרמדאן הוא כשבועיים ימים, לחץ מדיני של המדינות שהן בעלות אינטרס, המשך בלתי פוסק של לחץ צבאי קטלני תוך כתישת הרצועה ודרישה לשחרור כלל החטופים בחלון זמנים קצר של עד עשרה ימים הוא ישים ולשם עלינו לחתור בכל הכוח.
שחרור כלל החטופים עד הרמדאן הוא בר השגה, זה בהכרח יביא להפסקת אש ולמחיר שישראל תהיה חייבת לשאת בו, אבל זה גם יביא לרגיעה בצפון, לזמן יקר שצה"ל זקוק לו למלא את מלאי התחמושת ולאימונים, לחיילי המילואים שזקוקים למנוחה והתאוששות, לעקורים ולמפונים לשוב לביתם ולשגרת חייהם ולהיערכות ליום שאחרי גם בדרום וגם בצפון ששם המשימה רחוקה מלהיות מושלמת.
שחרור החטופים הוא משימה לאומית וחובה מוסרית, זוהי מציאות שנכפתה עלינו מתוך מחדל שממדיו עוד יתבררו, אבל זה חייב לקרות בהקדם, העם מצפה לכך, המשפחות מצפות לכך והשבויים מתפללים לשוב הביתה.
הכותב כיהן כמנכ"ל משרד ההתיישבות, ראש מועצת בית אריה ויו"ר ועדת הביטחון של השלטון המקומי