כבר אמרנו הכל על המצב. אולי הגיע הזמן לשתוק. להתבונן ולחשוב.
אחת ממשפחות החטופים סיפרה לי על היוזמה היהודית העולמית הזו: "תענית דיבור" שתחול היום (חמישי) בין השעות 11:30 ל-12:30.
כולנו יודעים מהו צום שבו לא אוכלים. תענית דיבור היא צום אחר – לא במה שמכניסים לפה, אלא צום במה שמוציאים מהפה, במילים שלנו.
אנחנו כל כך רוצים שהמצב ישתפר, והרעיון ביוזמה הוא לשפר קודם כל את עצמנו. יש לנו הרי בחירה חופשית, המעשים שלנו משפיעים: "ותשובה ותפילה וצדקה – מעבירים את רוע הגזירה". זה לא רק משפט מתפילות הימים הנוראים, זו תפיסת עולם. אפשר לתקן.
כוח הדיבור הוא אחד הכוחות המרכזיים באדם. לפעמים אנחנו משתמשים בו באופן לא ראוי, לדיבורים שליליים, כועסים, מקטינים, מייאשים.
מי שמרגיש שיש לו מה לתקן בתחום הזה (מי לא?) מוזמן להצטרף. כמובן שאפשר לשתוק בשעה הזו, ואפשר לדבר דברי תורה, להתפלל ולהגיד תהילים. אבל מה שמכונה "דיבורי חול" וכמובן דיבורים שהם אסורים – הוא מחוץ לתחום.
אורנה, אמא של החטוף עומר נאוטרה, אמרה: "בואו להיות איתנו בשתיקה. פשוט כך, להיות. בלי נאומים ובלי סיסמאות, ביחד. כל אחד עם המחשבות והרגשות שלו, נכוון את עצמנו יחד בעוצמה גדולה".
ומירב לשם-גונן, אמא של רומי, הוסיפה: "בואו נאפשר למחשבות שלנו להיות נקיות יותר. כדי לחזק אותם ולחזק אותנו".
לשתוק ביחד. מה אתם אומרים?