מנכ"ל מפעל הפיס בני דרייפוס השתתף הבוקר (שני) בכנס ירושלים של העיתון בשבע ואתר ערוץ 7 ושיתף כי האיכות והחוזקה של מפעל הפיס היא הקשר שלו עם השלטון המקומי.
על יום הטבח בשבעה באוקטובר אמר, "יום קשה. אני חושב שמה שמשותף לכולנו באותו יום זה סוג של משבר אמון. אנחנו בהלם, וכל הדברים שחשבנו שאפשר לסמוך ולהישען עליהם קרסו. הדבר הראשון שאנחנו מחליטים כדי לקבל חזרה את האמון שייקח עוד שנים לבנות אותו, אני לא משלה את עצמי, קיבלנו החלטה שאמון מחזירים באמון".
הוא הסביר, "מה זאת אומרת? לקחנו למעלה מ- 50 מיליון שקל לרשויות של הצפון והדרום, העברנו להם את הכסף תעשו מה שאתם חושבים שנכון לעשות. זה לא הרבה כסף, אבל זו אמירה, אני סומך עליכם, אתם מכירים את הצרכים שלכם ויודעים מה התושבים שלכם צריכים באותו מקום שהם פונו אליו, מה שאתם צריכים כדי לתחזק את אלו שנשארו, כיתות כוננות ושטחי חקלאות בדרום ובצפון."
עוד הוסיף, "נסענו אליהם, זו לא איזושהי העברה בנקאית, הגענו אליהם עם יו"ר הדירקטוריון שלנו אביגדור יצחקי, שמענו מכל ראש רשות מה הוא חווה באותה שבת, והעברנו את הכסף. עוד לפני שהם התקשקשו עם המדינה והפילנתרופיה".
הוא הוסיף, "הגיעו אירועים שכולנו חווינו, המשבר בחקלאות, החקלאים רצו עוד ידיים עובדות ויצרנו 800 מלגות להתנדבות בחקלאות. לקחנו את ניצולי הנובה כמי שמרכיבים את הפסיפס הישראלי ויחד עם המרכז הישראלי לטראומה תמכנו בהם. גם פה זה נוצר יש מאין ולא הייתה כתובת וחשבנו שנכון שבעת הזאת, לא יודע מי אתם, אתם אזרחים, אתם הילדים של כולנו, עברתם משהו נוראי, מגיע לכם שגופים כמו משרד הפיס יפרשו עליכם חסות. מאז אנחנו מלווים אותם, יש שם פסיפס של כל עם ישראל. זה אירוע שמאוד מרגש גם אותנו".
לדבריו, "מפעל הפיס, גם בעולם של השגרה, מכוון לאוכלוסיות השקופות, שפחות רואים אותן ביום יום. תארו לכם מה קורה להם בשעת משבר, שגם ככה כל אחד מפוקס על הילד בצבא, הבעל בצבא, על המשפחה, כל אחד מסתכל ימינה ושמאלה מה קורה איתו, מה קורה לילדים בסיכון, אנשים עם צרכים מיוחדים, נשים שצריכות הגנה. חשבנו שבעת הזאת לא רק שלא צריך להזניח את אותם פרויקטים, הגברנו מאמץ והחלטנו שננסה לתת את הפוקוס דווקא באותם רגעים שמטבע הדברים, ומבלי לשפוט אף אחד, הולכים לאיבוד".
דרייפוס ציין, "סגרנו את כל הקול סנטרים הרגילים שלנו, הקמנו חמ"ל לצרכים מיוחדים. מאנשים שפונו למבנים בלי הנגשה מסוימת, מאנשים שצריכים חפצים שיקנו להם כדי שיסתדרו ביום יום. אנחנו מדברים על אלפי אנשים עם צרכים מיוחדים שפונו מבתיהם - זה אירוע ענק. ככל שאנחנו צוללים יותר ויותר לאירועים, ראינו עשרות ילדים ובני נוער משוטטים במלונות, אם בים המלח, באילת, בנתניה או בטבריה. ביחד עם החברה למתנ"סים התחלנו להקים מרכזים, פעילויות, לקחנו על עצמנו את החינוך הבלתי פורמלי באותם מקומות כדי לנסות לגעת".
הוא סיפר, "אמרו לנו שהצלחנו אולי לגעת ב- 30-40 אחוז מהנוער, תבינו כמה לא הצלחנו, אבל אלו מקומות שלא ערוכים לשהיה כל כך ארוכה של משפחות. ואותה אוכלוסייה של בני הנוער, שגם בימים כתיקונם סמכות הורית היא לא הדבר הכי חזק בגיל הזה, הם קמים ב-8 בלילה רעבים, יוצאים מהחדרים, משוטטים. לא פשוט בכלל והסיפורים הרבה יותר מורכבים".
דרייפוס סיים ואמר, "ראינו את זה בקורונה וגם פה. האיכות והחוזקה של מפעל הפיס היא הקשר שלו עם השלטון המקומי. עד שהמדינה לא תבין שהכוח של הרשויות הוא הרבה מעבר ליכולת תפעול, הם יודעים לזהות את הצרכים, תאמינו בהם, אל תהיו חשדנים. תאמינו באמירות שלהם ומה שהם משדרים לכם למעלה, כי הם באמת קרובים לשטח. יש משבר אמון וחבל, שדווקא בעיתות משבר שאפשר לנצל את זה ולהעביר את הכסף ישר לרשות ושזה יגיע באופן מהיר לאזרחים. פה אני חושב שיש לנו לאן להשתפר".