אלפי מפגינים ברזילאים מחו עם דגלי ישראל וברזיל על דבריו של נשיאם, לולה דה סילבה, שהאשים את ישראל ברצח עם. על המתרחש שם שוחחנו עם פרופ' אריה קטוביץ', מומחה לאמריקה הלטינית, מומחה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.
בעיני פרופ' קטוביץ' לא מעט מהמתרחש בברזיל נוגע יותר לפוליטיקה הפנימית שם, ובעיני לולה כלל לא מדובר בביטוי לעמדה אנטישמית מצידו. "ההפגנות הן בעד בולסונארו ועל הדרך גם תמיכה בישראל. זה מצד אחד, אבל מצד שני מה שהנשיא אמר זו הצהרה הזויה ומפתיעה לרעה ולא צפויה, אבל למרות שזה קשה לא צריך להסיק מכך שהוא אנטישמי או אנטי ציוני. זה או פליטת פה או משהו אחר שנוגד את הרקורד שלו. מצד שני, בולסונארו ניצל את העניין כדי לכנס תומכים שלו כי הוא עומד בפני חקירה פלילית על ניסיון הפיכה לפני שנה".
על דבריו אלה לפיהם אין בדברי לולה כדי להוכיח אנטי ישראליות או אנטישמיות, מרחיב פרופ' קטוביץ' ומציין כי "למעשה, כנשיא לולה ביקר בישראל וביקר בישראל גם לפני שהיה נשיא, מאז ומתמיד הוא תמך בזכותה של ישראל להתקיים, הוא נסע לאיראן ושם נאם נגד הכחשת השואה. בעבר הוא גם נאם בפני הליגה הערבית. כאן הוא כמובן חצה גבול בהכרזה הזויה ולא נכונה היסטורית, אבל צריך לציין שהוא תמיד תמך בישראל אבל גם בזכות הפלשתינים למדינה. מבחינתו הוא לא רואה סתירה בין הדברים. הוא רואה את הדברים שונה מכפי שאנחנו רואים את הדברים".
קטוביץ' מזכיר בדבריו גם את העובדה שהנשיא הברזילאי הוא שעמד בראש ישיבת האו"ם בכ"ט בנובמבר, אותה ישיבה בה הוחלט על הקמתה של מדינת ישראל, וגם את הנתון הזה הוא מציין לזכותה של ברזיל עד היום.
לולה אמנם איבד כעת את האמינות שלו, אבל הוא ניסה לתווך בינינו לבין הפלשתינים וגם בנושא של איראן. ברזיל תמיד ראתה את עצמה ככזו ששומרת על יחסים טובים גם איתנו וגם עם הצד השני, אבל בהצהרה הלא לגיטימית הזו הוא פגע בעצמו ובמדיניות החוץ של ברזיל. עם זאת צריך לזכור שגם אם השגרירים חזרו לארצם ולולה הוכרז כאישיות בלתי רצויה היחסים נמשכים. מדובר במדינה החשובה ביותר באמריקה הלאטינית ואני מקווה שהוא יחזור בו", אומר קטוביץ' ולשאלתנו אם מדובר באישיות של מי שמסוגל להתנצל על דבריו, הוא מעריך כי "הוא יכול להתנצל על מה שהוא אמר כי הוא חצה גבול מבחינת הביקורת. ישנם מנהיגים אחרים כמו האפיפיור וראש ממשלת ספרד שביקרו את המדיניות שלנו בעזה, אבל לא הגיעו לקצה של ההשוואה עם גרמניה הנאצית".
"התמונה מורכבת יותר כי לולה גינה בצורה חריפה את הטבח של חמאס בשבעה באוקטובר והגדיר זאת כרצח עם. אנחנו עושים לעצמנו חיים קלים כשאנחנו אומרים שהוא אנטישמי. בהצהרה הזו הוא או איבד את הצפון או שזה קשור לפוליטיקה פנימית", אומר פרופ' קטוביץ' המציין כי מפלגתו של הנשיא הברזילאי תמיד הייתה ביקורתית כלפי ישראל, ואך טבעי הוא שכאשר הכול הופך לאינטנסיבי יותר כך גם הביקורת תהיה קשה יותר.
את ההפגנות הפרו ישראליות רואה פרופ' קטוביץ' ככרוכות היטב ביריבות בין לולה לבולסונארו. "הרבה פעמים דברים שקשורים ליחסי חוץ נובעים מפוליטיקה פנימית".
באשר לסיכוי לחזור ליחסים תקינים בין ברזיל לישראל, מציין פרופ' קטוביץ' כי עד כה למרות הביקורת עדיין אין ניתוק של יחסים דיפלומטים ולכן יש עוד מנעד של אפשרויות להתנהלות עתידית. משברים דומים קיימים גם מול מדינות אחרות בהן צ'ילה, קולומביה, טורקיה ואחרות שהחזירו שגרירים אך לא ניתקו קשרים בשל אינטרסים משותפים. קטוביץ' מביע תקווה שהאינטרסים המשותפים מספיק רבים וגדולים על מנת שניתן יהיה לישר את ההדורים".
"אני מזכיר שלפני כמה שנים נשיאה קודמת של ברזיל לא קיבלה את כתב המינוי של דני דיין כשגריר בברזיליה, ונוצר משבר אבל עליו התגברנו. הפעם מדובר במשבר חמור יותר בגלל חריפות הדברים ובהצהרה שעברה כל גבול. עם כל היכולת שלי לבקר את ממשלתנו, ברור שכאן לא הייתה ברירה לישראל, אלא להביע את ההתנגדות החריפה ולעשות את מה שנעשה, כלומר ההכרזה על לולה כאישיות בלתי רצויה".
האם לולה עצמו מתייחס ברצינות להגדרתו כאישיות בלתי רצויה בישראל? על כך, אומר קטוביץ' כי "קשה לדעת, קשה להיכנס לראש שלו, אבל אני יכול לספר שיום אחרי מה שקרה הייתי בזום על יחסי ארה"ב ברזיל, ושם שגריר ותיק מאוד ניסה להמעיט בדברים ואמר למה לנו להיכנס לצרה הזו כי יש הרבה דברים משותפים עם ברזיל כמו איכות סביבה וביטחון מזון. אין ספק שלולה פגע בעצמו ובמוניטין של מדיניות החוץ הברזילאית ככזו שהולכת בין הטיפות".
מוסיף פרופ' קטוביץ' ומציין כי גם בולסונארו, הנחשב לידיד הדוק של ישראל, דיבר על ירושלים לפני בחירתו לנשיא, אבל כאשר נבחר לא העביר את השגרירות לירושלים והסתפק בפתיחת משרד מסחרי בבירת ישראל. הסיבה לכך היא היחסים הטובים שמקיימת ברזיל במקביל גם עם ישראל וגם עם איראן והפלשתינאים. בעיניהם אין כל סתירה בין השניים.