צוף אשחר
צוף אשחרצילום: חיים טויטו

צוף אשחר, אלמנתו של הרב נערן אשחר הי"ד, שנהרג בהתהפכות טנק בגבול הצפון בתחילת המלחמה, סיפרה בכנס ירושלים ה-21 של עיתון 'בשבע' ואתר ערוץ 7 על דמותו ורוחו של בעלה, ר"מ בשיבת ההסדר בשדמות מחולה.

אשחר דיברה בכנס במסגרת מושב בנושא 'שעתן הגדולה של ישיבות ההסדר' בו השתתפו גם ראש ישיבת ההסדר הגולן הרב יואל מנוביץ' והאלוף במיל' עוזי דיין.

הרב אשחר ז"ל תרם כליה ארבעה חודשים לפני שנפל, לאחר שדחה את הניתוח מספר פעמים על מנת שהדבר לא ייפגע לו בשירות המילואים. צוף אלמנתו סיפרה בכנס על הקשיים בגיוס של אשחר למילואים בתחילת המלחמה.

"המ"פ שלו ממש דאג לו ביקש שלא לגייס אותו, על אף שהוא הביא את כל האישורים הרפואיים המתאימים. נערן התקשר אליי וסיפר בדמעות שלא מגייסים אותו, ושמעתי בקול שלו עד כמה הוא מאוכזב. ניסיתי לעודד אותו ולומר לו שבטוח הוא ימצא תפקיד ראוי אחר שבו הוא יוכל לתרום והוא ענה לי: 'צוף, את יודעת מה זה להתכונן עם כל החבר'ה לצאת להילחם ופתאום להשאיר אותם מאחורה? זה לא יבין זאת"'.

צוף סיפרה כי בתוך תוכה האמינה שנערן ימצא את הדרך לשכנע את המפקדים ולהוכיח להם שהוא מסוגל לעמוד במשימות. "הוא ביצע 'מבחן טען' ובמשך שעה וחצי הוא הרים עשרות פגזים של 40-50 ק"ג עד שאחד החברים אמר לו לעצור. המפקד לבסוף ניגש אליו ואמר לו: 'אני לא מאפשר לך להיות הטען – אני רוצה אותך בתור הטען שלי'. מבחינתי גם עבור אדם שלא עבר ניתוח לתרומת כליה זו משימה קשה, אז על אחת כמה וכמה מי שכן. זה אך ורק בזכות הרוח, הייתה בו רוח גדולה שהובילה גם לנתינה שכל כך אפיינה אותו. חיי הרוח נותנים עוצמה לחיים".

אשחר ז"ל התגורר עם אשתו ושני ילדיהם ביישוב שדמות מחולה, שם לימד בישיבת ההסדר. במילואים שרת כמפקד טנק במילואים בגדוד 71, שבעוצבת 'ברק' (188). בשבועות הראשונים ללחימה אשחר נפצע כאמור כתוצאה מהתהפכות הטנק בו נסע בעת פעילות מבצעית. שבוע מאוחר יותר הוא נפטר מפצעיו בבית החולים בנהריה כשבני משפחתו וחבריו נפרדים ממנו בתפילות, ניגונים ולימוד תורה.

הוא היה מוזיקאי מחונן, ששר וכתב וכן הלחין ניגונים ועיבד אותם. אלמנתו סיפרה כי בימים אלה עומד להתגשם חלומו הגדול להקים חדר מוזיקה בישיבת ההסדר שדמות מחולה בה הוא לימד.

"בעיני רוחו זה היה מקום שמחבר את האדם קודם כל לעצמו ומתוך כך גם לתורה בצורה שלמה וחזקה שתמשיך איתו", נזכרת אשחר. "ידעתי על הדבר הזה רק אחרי מותו. הוא תיכנן, חשב וחלם וזה העסיק אותו מאוד וב"ה אנחנו זוכים להמשיך את זה בגדול בימים אלה. אני חושבת שהחיים הם יצירה וכשהאדם מחבר את התורה לרבדים הבסיסיים, הפנימיים והרוחניים שלו אז ככה הוא בא הביתה כאדם יותר שלם. זה מה שהוא לימד וחינך את התלמידים שלו ובמובן הזה הוא הציע להם סחורה טובה. גם במובן הכללי של עם ישראל, היה חשוב לו להעביר את הרעיון שכפי שהתורה היא חלק מעם ישראל גם אתם חלק ממנו על כל הרבדים שלכם".

מוקדם יותר, הוענק לאיגוד ישיבות ההסדר, ראשי, רבני, תלמידי ובוגרי הישיבות פרס ירושלים של 'בשבע' לשנת 2024-תשפ"ד.

בהסבר על זכייתם בפרס נכתב, "על פועלכם המבורך למען ארץ ישראל, וכהוקרה על 60 שנות הצמחת החיל והרוח של עם ישראל. ישיבות ההסדר יוצרות שילוב מוצלח במיוחד של ספרא וסייפא ומהוות את עמוד השדרה של עולם התורה הלאומי עם כ-12,000 תלמידים בכ-70 ישיבות הפזורות בכל רחבי הארץ. בישיבות אלה גדלים אנשי תורה מובילים, אנשים שמחויבים גם בהמשך חייהם תורה ולחינוך התורני, להתיישבות, לעשייה חברתית, לקליטת עלייה ועוד".

רמ"ט איגוד ישיבות ההסדר אורי פינסקי ברך על קבלת הפרס וציין כי "ישיבות ההסדר, המשלבות עשרות שנים בהצלחה גדולה לימוד תורה מעמיק ומשמעותי עם שירות איכותי בצה"ל, ניכרות היום יותר מתמיד בתרומתן הגדולה לצה"ל ובחיזוק החוסן והרוח הלאומית. מסירות הנפש של תלמידי הישיבות והלוחמים היא גדולה לאין ערוך. נמשיך כתף אל כתף עם אחינו בית ישראל לתרום לעם ישראל עם כל הלב והנשמה"