ראש מועצת גוש עציון הנבחר, ירון רוזנטל, פרסם היום (רביעי) פוסט תודה לבוחרים אחרי שגבר בבחירות על ראש המועצה המכהן שלמה נאמן.
בפוסט כתב, "חבריי אנשי גוש עציון, מודה על האמון ועל הזכות שנפלה בחלקי להמשיך לקחת חלק בבניין גוש עציון, והפעם מתפקיד ראש המועצה. תודה גדולה לשלמה נאמן על תרומתו ומסירותו לחיזוקו ושגשוגו של גוש עציון ב-7 השנים האחרונות".
"היה קמפיין בחירות, שבאופן טבעי מחדד את ההבדלים, אבל מעל הכל כולנו בגוש עציון משפחה אחת גדולה. היו אמנם מחלוקות על הדרך, אבל לא על המטרה והרעיון של 'גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן'. הדור שלנו הוא חוליה נוספת בשרשרת שיונקת את עוצמתה מדור המייסדים של גוש עציון - הדור שעלה 'אל ההר'. במשך שנים ארוכות אשר הפכו את הר הטרשים הקירח שהיה כאן, לגוש תוסס, ירוק ופורח".
עוד כתב, "מדור המייסדים למדנו לראות במקום הזה 'בית' ולהיות מחויבים להמשך שגשוגו. למדנו שהדאגה לקיומו של הבית הזה היא באחריותנו, ועכשיו זמנה של המשמרת שלנו. אני מתפלל שנצליח לעמוד במחויבות שנטלנו על עצמנו מכח הדורות הקודמים ולא נבייש את הפירמה".
"מרגשת אותי מאוד ההתגייסות של מאות חברות וחברים שהתנדבו לעבוד קשה בהתנדבות, כדי להפוך את גוש עציון שלנו למקום טוב יותר. האמון האדיר והתמיכה הרחבה גורמים לי לחוש 'חרדת קודש' כשליח של הציבור הגדול שמאחורי. ומובן שככל שאתם רבים יותר, כך הציפיות גדולות יותר – ואני מתפלל לעמוד בצפיות".
"אני גם מתפלל לקב"ה, שייתן לי כוח ותבונה לשרת את הציבור באמונה ובענווה, ולשים תמיד את העבודה והמהות במרכז".
"אחרי שאכנס לתפקיד ארתום את כל אנשי גוש עציון, שיהיו מוכנים למחויבות הזאת, שמאמינים כמוני בפוטנציאל האדיר של המקום הזה, ויחד נעמיק את השורשים העמוקים של ההתיישבות בהר הטוב הזה ונהפוך את גוש עציון למקום טוב יותר לחיות בו. כדי שנהיה ראויים לו".
"תודה רבה לכל ההולכים איתנו בדרך הארוכה במעגלים השונים. האמונה המשותפת שלנו ביכולת ליצור כאן עתיד טוב יותר לנו ולידינו, היא הדבק החזק ביננו ובעיקר בעיקר תודה לרחלי אשתי המופלאה שמבינה את הדרייב שלי, ששותפה לו, ושנותנת לי צ'ק פתוח לעשייה שואבת. יש לה זכויות גדולות מאד בכל הישגי".
לסיום כתב, "מעבר לכובד האחריות, המלווה אותי בכניסה לתפקיד, זאת לא העת לחגיגות. גוש עציון איבדה את טובי בניה בלחימה בדרום, ורבים מאחינו עדיין נלחמים ברצועה כנגד אויב אכזר. בע"ה אני מתפלל שתמיד דבריו של מוש, מפקד הגוש האחרון, יהיו תמיד נר לרגלי, 'מה אנו ומה חיינו העיקר הוא המפעל בו אנו חיים'".