הבחירות הפעם הן בין העסקנים לבין התושבים הפשוטים

הבחירות שיהיו בבית שמש ביום ראשון הן לא רק על עתיד העיר. הן על עתיד המדינה, ועל הסיכוי שלנו לחיות כאן יחד למרות המחלוקות, השסעים והפלגים.

חשוב להבהיר: הבחירות אינן בין הציבור החרדי לבין הציבור הלא-חרדי. הציבור החרדי הוא ציבור אהוב ורצוי בבית שמש, וכפי שהוכחנו בחמש השנים האחרונות מאז נכנסתי לתפקידי – כשההנהגה רואה את טובת כלל התושבים, גם הציבורים השונים יודעים לחיות זה לצד זה באחווה ובכבוד הדדי.

הבחירות הפעם הן בין עסקנים שסגרו ביניהם דילים במחשכים ושִעבדו את עתיד העיר שנים קדימה, לבין התושבים הפשוטים שמגיעה להם לא רק הזכות להצביע, אלא גם הזכות לבחור. לבחור ממש, לפי נטיית ליבם ולא לפי מה שהעסקנים מכתיבים להם. עסקני המפלגות החרדיות חילקו ביניהם את המשרות הציבוריות בעיר לא על פי התאמה וטובת הציבור, אלא לפי מפתח קהילתי צר של סחר-מכר. כפי שנהוג בערים החרדיות, הדיל הזה כבר קובע מי יהיה ראש העיר בקדנציות הבאות, מי יהיו סגניו ואיך יחולקו ביניהם המשרות והכיבודים השונים, בלי להתייחס בכלל לשאלה מה רוצה הציבור ובלי לתת לו לבחור. להצביע, אבל לא לבחור.

לכן הבחירות בבית שמש הן לא רק על זהות ראש העיר, אלא על הזכות הכי יסודית בדמוקרטיה: לתת לאזרחים לקבוע את עתידם בעצמם, לפי רצונם ולא לפי רצון אחרים, לפי מה שטוב להם ולא לפי מה שטוב לעסקנים.

הבחירות בבית שמש הן על השאלה האם נדע להמשיך לחיות זה לצד זה בשיתוף פעולה ובערבות הדדית, או שהנהלת העירייה תורכב מאנשים שכל אחד מהם רואה אך ורק את טובת הקהילה המצומצמת שלו. זוהי שאלה גורלית שתשפיע על המדינה כולה: האם כל אזרח יחיה בתחושת אחריות ואכפתיות כוללת, או שכל אחד יתמקד רק בקהילה שלו, רק באנשים שנראים כמוהו, חושבים כמוהו ומתנהגים כמוהו.

התנהלות שכזו תהיה התפרקות מוחלטת של המדינה היהודית. אנחנו חייבים לחיות יחד, בערים הטרוגניות בעלות מגוון אנושי רחב. ילד וילדה ישראליים חייבים לגדול בידיעה ברורה שיש אנשים שונים מהם, ואף על פי כן הם חיים זה לצד זה ומשתפים פעולה למען מטרה גדולה, משותפת. זה יהיה אסון כבד אם מדינת ישראל תתפרק למגזרים שמסתגרים בתוך עצמם ולא יודעים לעבוד יחד. המלחמה הקשה שאנחנו חווים עכשיו ממחישה את המחיר הכבד של פלגנות ובדלנות, ואת העובדה שתמיד ידענו אבל אולי קצת שכחנו: לא נוכל לחיות פה אם לא נהיה ערבים זה בזה, אוהבים זה לזה.

יש מי שחושבים שהכל אבוד, אבל זה ממש לא נכון: בבית שמש היחס בין בעלי זכות הצבעה בציבור הכללי לבין בעלי זכות הצבעה בציבור החרדי הוא 50-50. לכך צריך להוסיף את העובדה שחרדים לא מעטים ייצאו להצביע עבורי, כי גם הם רוצים את הזכות לנהל את חייהם בעצמם ולא להפקיד אותם בידי אחרים.

בסיבוב הראשון הציבור הכללי בבית שמש נרדם, רק 52% ממנו יצאו לקלפיות. ההפרש ביני לבין מועמד "דגל התורה" שמואל גרינברג היה פחות מאלף קולות. אם כולנו נתעורר ונצא להצביע, התושבים הפשוטים ינצחו את העסקנים. ואת זה אני אומרת כמי שיש לה תואר במתמטיקה ומבינה דבר או שניים במספרים.

ביום ראשון אנחנו, תושבי בית שמש, חייבים לצאת בהמונינו לקלפיות ולא לוותר. לא לוותר על הבית, לא לוותר על הזכות להיות עצמאיים, לא לוותר על עתיד מדינת ישראל.

כן. ביחד ננצח.