ישראל דיסקינד, אחיו של שמחה בונים ז"ל שנהרג באסון מירון, קרא באולפן ערוץ 7 להתמקד בתיקון הליקויים בהר שהובילו לאסון ופחות בחיפוש אחר האחראים.
"אני קורא לתקשורת, לא לשים את הפוקוס רק על נושא האשמים, יש פה משהו אמיתי שוועדת החקירה הוציאה, 300 עמודים שמתנקזים בעיקר לתיקון האמיתי של הר מירון, זו הנחמה".
הוא הסביר מדוע חשוב להתמקד בתיקון, "אני לא אעלה לקבר של אח שלי ואגיד לו 'האחראים התפטרו', זה לא מעניין אותו. אבל כן מעניין? שבזכות המוות המיותר הזה נהפוך את זה למשהו לא מיותר שקרה פה שזה תיקון לדורי דורות של ההר הזה שלא מכבד את מאות אלפי האנשים שפוקדים אותו במהלך השנה. ההר נראה זוועה".
דיסקינד הדגיש כי "ידעו לדיראון עולם שאסון מירון הוא זה שגרם שההר השתנה מקצה לקצה. בלי תיקון של ההר לא יהיה הצלת נפשות".
בשם המשפחות הוא דרש מהממשלה לגרום לכך שהמסקנות יאומצו ולוודא "שכל פסיק ופסיק בנוגע להצלת חיי אדם ייושמו בשטח כי המסקנות הללו נכתבו בדם, בדמם של 45 אזרחים, ילדים, אבות, אחים. מוות כל כך מיותר".
ברמה האישית, הוא התייחס לנושא האשמה, "כל אזרח ישראל אמור להבין לבד בלי קשר לדעה פוליטית שמי שהיה אחראי על ההצלחות, אחראי גם לכישלונות, ומי שאחראי על הכישלונות לא יכול להמשיך בתפקידו".
עם זאת הוא ציין כי "האם אפשר להתעסק בזה בזמן המלחמה? חד משמעית לא. כרגע צריך להתעסק בעיקר בנושא תיקון הליקויים בשינוי ההר מקצה לקצה".
הוא סיפר כי כשהתחיל לגבש את המשפחות שנפגעו באסון, היו שטענו שחבל על הזמן של המשפחות, "מה אתם חושבים שאסון הזה ישכח? שלא יתקנו את הליקויים? זה יקח זמן אבל בסוף הם יתפטרו", ציטט דיסקינד הערות שקיבל.
לכן, הוא הבהיר, "אני אומר למשפחות החטופים, אל תורידו את הרגל מהגז לרגע. הקול שלהן חייב להישמע מהסיבה הפשוטה, אנחנו מדינה למודת אסונות וכנראה שיהיו עוד דברים בהמשך, צריך להיות מציאותיים".
הוא הוסיף, "הנושא של החטופים חייב להיות על סדר יומה של המדינה כל יום ויום. יש לנו נטייה לומר 'יהיה בסדר', בעיני אסון מירון, הסיפור שלו זה אסון החפיפניקיות הישראלית, זה מה שגרם לאסון הזה ובהמשך זה מה שגרם לאסון השבעה באוקטובר. היו אנשים שהזהירו לפני זה, התעלמו מהכל כי יהיה בסדר".
הוא הדגיש כי "זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לגדוע מהשורש, להעלים, שלא יהיה את המושג הזה במדינת ישראל 'חפיפניקיות יהיה בסדר'".
לסיום סיפר וספד לאחיו, "אני חי אותו יום יום, משתדל לעלות לקבר שלו. החסר שלו הוא ענק. הוא מתקשר אלי נפשית. הרגשתי שהוא מלווה אותי בכל צעד בצבא, עם ישראל איבד בין השאר את אחד מעמודי התווך של שמירת הגחלת שיכל להגיע מאוד רחוק בהובלה של מדינת ישראל בהנהגה הרוחנית".