שלומית צייגר, אלמנתו של יצחק ז"ל, שנרצח בפיגוע בעלי לפני כשבוע וחצי, מספרת בשיחה עם ערוץ 7 על דמותו.
"יצחק היה איש מאוד מיוחד, זכיתי להכיר אותו בסך הכול שנתיים, אלה היו שנתיים מעולות, נהדרות. הוא היה איש של חסד, התנדב בכל ארגון שרק אפשר, זק"א, מד"א, משטרה, כיבוי אש, ידידים, ועוד המון עשייה של חסד, מעבר לכך, הוא עזר להרבה אנשים", מספרת האלמנה.
היא מוסיפה כי "גם רישיון הנהיגה היה במלא סוגים כדי שמה שאפשר הוא יעזור לאנשים. בכל תחום אפשרי הוא עזר לאנשים במילה טובה, בעצה טובה, בהבנה, בלסחוב דברים, בתרומות, הוא נגע בכולם, לא היה מישהו שלא נגע בו. יצחק היה ממש מיוחד, ההבנה, ההכלה והעשייה".
"מה-7 באוקטובר יצחק היה במילואים עד ממש לאחרונה. שבוע ויום לפני הרצח הוא חזר לאזרחות ולעבודה. כשהתחתנו היה לו מילואים והוא אמר: עוד מילואים אחד אני עוזב. כשהתחילה המלחמה, אמרתי לו: יצחק, הגיעו עוד מילואים, אז הוא ענה לי: לו, זה מלחמה".
צייגר מספרת גם על הקשר העמוק של בעלה המנוח לתורה. "יצחק מאוד אהב את התורה. הוא היה הולך להתפלל בישיבה ועשה מה שיכל כדי לקנות, לעזור לישיבה ולתרום לה, היה לו מאוד אכפת לעשות זאת. בימים אלה הוא רצה לעזור להרים את הקומה השנייה בישיבת נחלת יוסף בשבי שומרון. זה ממש היה בדמו, לדאוג לכך, ומי שירצה לעזור בהנצחה יבורך מאוד, לזכרו של יצחק".
"הוא היה מאוד משפחתי, גידל את ההורים שלו, תמך בהם ועזר להם. הנכדים שלי שלא היה דמו בדמם, אהבו אותו והוא אהב אותם. כולם שמחו שסוף סוף שלומית זכתה, חיכיתי לו 20 שנה, פשוט היה חיבור מטורף ביחד, חיים נהדרים ביחד של המון אהבה, הכלה, שמחה ונתינה, חשבנו ואהבנו אותו דבר, זרמנו ביחד", היא משתפת.
לדבריה, "יצחק היה נהג אוטובוס קרוב ל-20 שנה והיה לוקח המון קבוצות, אנשים רצו דווקא אותו כי הוא היה מאוד נעים ואדיב, נחמד לבריות. הוא היה נוסע המון למירון, לוקח קבוצות לשבת. הרשב"י בשבילו היה משהו מאוד מיוחד, בעשור האחרון היה יותר שבתות שם מהבית ומכל מקום אחר".
היא מתארת כיצד הגיעה אליה הבשורה הקשה על הירצחו. "בשבתות בבית היינו משתדלים מאוד שהכול יהיה ביתי, כולל החלות והסלטים, הכול שלנו, הכנתי שתי קילו בצק וירדתי לשכנים למשפחתו של סמ"ר נריה בלטה שנפל בקרב בעזה כדי לנחם. כשאני חוזרת אני מתקשרת ליצחק ובשני המכשירים הוא לא ענה. חזרתי להכין את החלות. רגע קודם אני בודקת בוואטסאפ ורואה שהיה פיגוע בעלי, פותחת ערוץ 14 ורואה את האוטו של יצחק. אמרו שנפגעים בני 17 ו-30, אז למה שאחשוב שזה יצחק שלי שהיה בן 57? ואז הגיעה דפיקה בדלת של יוסי דגן. ראיתי מאחוריו פמליה שלמה וחשבתי 'אל תגיד לי שזה יצחק'. יוסי אמר לי שכן. שאלתי אותו אם הוא לא היה בתפקיד זק"א שם, ניסיתי לדחות את הקץ. הקב"ה לקח את הטוב המיוחד אליו".
על השאלה מה לדעתה אפשר ללמוד מבעלה המנוח היא אומרת: "המון חסד, לתת בלי גבולות. יצחק היה רודף חסד, לא חיכה שהחסד יגיע אליו, ממש דבר נהדר. הוא אמר, יש בי בערה פנימית שכל הזמן גורמת לי לרדוף חסד, זו היתה המהות שלו".