ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש ביום חמישי האחרון עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וקיבל ממנו את דו"ח בנק ישראל לשנת 2023, בלשכת רה"מ בירושלים.
נתניהו אמר לאחר הפגישה כי "הנתונים העיקריים הם קודם כל שיש סימנים מאוד מעודדים להתאוששות מהירה יחסית גם בשכר, גם בתעסוקה. בנושא כרטיסי אשראי, זה אף עובר את המקום שצפינו שנהיה עוד לפני המלחמה".
עם זאת הדגיש נתניהו כי "יש כמובן גם משימות, אבל אני חושב שיש כאן הוכחה, שהמשק הוא חזק, שההתאוששות, שחווינו גם אחרי משברים ביטחוניים אחרים ומלחמות אחרות, אנחנו בעצם נמצאים בתוכה כרגע. אני חושב שהדבר הזה זה סימן טוב ומעודד".
לגבי תקציב הביטחון, אמר נתניהו, "אנחנו כמובן צריכים להתאים אותו לצרכים שנתגלו במלחמה הזו, שקיימים גם בעולם. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר עצמאיים ביכולת הייצור של אמצעי הלחימה שאנו זקוקים להם".
"אנחנו נעשה את זה, אבל נעשה את זה בצורה אחראית מאוד ובצורה מושכלת, כדי שישראל תהיה עצמאית", הוסיף.
לסיום אמר נתניהו: "אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיות מחוסנים מלחצים חיצוניים, כי אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות שלנו. אחת הדרכים לעשות את זה, זה המשק החזק שבנינו כאן ושנמשיך לבנות אותו".
בדוח בנק ישראל לסיכום 2023 שפורסם היום נכתב כי גיוס חרדים לצה"ל, יאפשר למתן את הפגיעה במשרתים ובכלכלת ישראל, כתוצאה מהעלייה בצורכי הצבא בעקבות המלחמה.
"הרחבת מעגל המשרתים בצבא, בכלל זה מקרב האוכלוסייה החרדית, תאפשר לענות על צורכי הביטחון הגדלים תוך מיתון הפגיעה במשרתים ובמשק", כתבו. בבנק אף רמזו שעל הממשלה לקצץ בקצבאות האברך ובתקציבים למוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה. "חשוב לצמצם תקציבים אשר עלולים לפגוע בתמריצים של שילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה", נכתב בדוח.
הדוח השנתי מתייחס בהרחבה לאתגרים שילוו את המשק הישראלי לאחר המלחמה: "למשבר הנוכחי צפויות להיות השלכות מהותיות, מה שהופך את ההתאוששות למאתגרת יותר. זאת, בייחוד על רקע השסע החברתי בישראל בתקופה שקדמה למלחמה".
בנק ישראל מעריך כי הממשלה תידרש לבצע קיצוץ של 55 מיליארד שקל בהוצאות בשנת 2025 בנוסף לקיצוצים העתידיים שכבר אושרו במסגרת תקציב 2024 המעודכן