יותר מ-300 טילים וכטב"מים נורו מאיראן לעבר ישראל בלילה אחד של מוצאי שבת יהודית, וסיום חג מוסלמי – כמעט כולם יורטו או קרסו בדרך – ילדה פצועה אחת ונזקים מעטים מאד – טבע או נס? מקריות או השגחה?
מטוסים מיירטים באוויר + 'חץ' 2 ו-'חץ' 3 + 'שרביט קסמים' + 'כיפת ברזל' + שותפים אסטרטגיים מסביב – כל אלה שיאים של טכנולוגיה טבעית? או שרשרת ניסים? בדרך הטבע צפויות פגיעות ולוּ גם מעטות – האם 99 אחוז של יירוטים וקריסות, יכולים להיחשב כתופעה טבעית?
בחזרה לתחילת המלחמה – המחדל במודיעין והראשים הנעולים ב'קונספציה', הטבח הנורא וחורבן היישובים בשבת שמיני עצרת – כל אלה צירופי מקרים נוראיים? או 'הסתר פנים' ועונש על הקרע שבתוכנו ששבר שיאים?
ההתגייסות המופלאה ורוח הלחימה ובלימת הפלישה (תוך ימים בודדים) – כל אלה נבעו מתוך הרוח הישראלית, או מרוח ה' המפעם ברוח הישראלית?
ההיסוס וההימנעות של האויבים בצפון מלפלוש ביחד עם הצורר הדרומי, והעובדה שכמעט כל מטרות הצוררים לא הושגו, פרט לחטופים – זו מקריות מפתיעה? או נס הצלה מדהים של מדינת ישראל? מה נזכור לשנים הבאות? את אסון חורבן היישובים בטבח הנורא, או את נס ההצלה המדהים?
לכאורה, הכל תלוי בהשקפת העולם של כל מתבונן, באמונתו ובספקותיו, אבל אני מבקש להפוך את הכל – לדעתי, הטבע הוא הנס הגדול ביותר! מימי נעוריי כלומד פיזיקה אני נפעם שוב ושוב מחוקי הבריאה שהתקבעו בשווה בכל 'היקום המתפשט' מ'מפץ האור הבראשיתי' – פיזיקה אחת פירושה הברור הוא בורא עולם אחד!!
אפילו האקראיות הקוואנטית יש לה נוסחאות אחידות! אין שום דבר יותר גדול מהנס שבטבע! התורה והמדע (המודרני) אומרים דבר אחד!!
הבה נעבור מבריאת העולם ליציאת מצרים – חוץ ממים שהפכו לדם (חרטומי מצרים ידעו לעשות זאת גם הם), והמצרים כלל לא התרגשו – אין שבירה של חוקי טבע במכות מצרים: צפרדעים, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, ואפילו חושך ומכת בכורות, אין בהם שבירה של חוקי הטבע!! ה' הוכיח לפרעה שהוא שולט בטבע של ארץ מצרים, ולא אליל השמש המצרי – במיוחד בברד, בארבה, בחושך, ובמכת בכורות – ופרעה נשבר!
רק זרחה לו השמש שלושה ימים, וכבר לקח את צבאו ורדף כדי לנקום ולהוכיח מי שולט בשמים ובארץ – אז התחולל הנס המופלא של קריעת ים סוף עם עמוד ענן ואש, ודווקא באשמורת הבוקר כשפרעה ציפה לזריחת אליל השמש שלו –
כאשר הגעתי כבחור צעיר לישיבת מרכז הרב שאל אותנו מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בחיוך: 'איזה נס היה גדול יותר? כשהים נקרע? או כשהמים חזרו?' היינו המומים מעצם השאלה, ורבנו ענה בחיוך: 'כשהים נקרע, המצרים רדפו אל תוך הים והסכנה הייתה בשיאה – כשהמים חזרו, המצרים טבעו, ובני ישראל ניצלו'!
כך השתחררנו נפשית מכל השאלות האלה, הדומות לשאלות בהן פתחנו – כך גם הבנתי שהים נקרע "ברוח קדים עזה כל הלילה" ולא בשינוי טבע המים, וגם התיאור "והמים להם חומה" פירושו, שהמרכבות המצריות לא יכלו להסתער מהצדדים בגלל המים שחסמו אותם. במיוחד שמחתי לגלות בגמרא (מגילה ה ב), שטבריה נחשבה 'מוקפת חומה' מפני שגם ים כינרת נחשב לה כחומה!
אחרי כמה שנים, ובעקבות ששת הימים, הגעתי לשרות מילואים בצפון תעלת סואץ, וקיבלנו תדריך שלעולם לא אשכח: 'כל המרחב שאתם רואים מאחוריכם (ממזרח לצפון התעלה) נראה לכם כמדבר חולות יבשים, אבל כולו בוץ טובעני (שרידי היוּבל המזרחי של דלתת הנילוס) – אל תלכו לשום מקום אפילו לא לעשות צרכים, כי תשקעו בבוץ ונצטרך לחלץ אתכם'! ואז הוסיף הקצין המתדרך ואמר – 'רק לוחמי סיירת מטכ"ל יודעים איפה השבילים היבשים בבוץ הטובעני הזה, והם יכולים להגיע אפילו באמצע הלילה, שימו לב'!
את ההפתעה המרגשת שפקדה אותי לשמע הדברים קשה לי לתאר, ואני חש אותה עד היום – הייתי צריך להגיע לצפון תעלת סואץ ולשמוע את התדריך הזה, כדי להבין מה אני קורא בתורה כל שנה על קריעת ים סוף?? איך לא הבנתי מה כתוב בתורה עד אז?
"ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה"; "ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה ...";
"ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ..."; "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים".
רק בזכות סיירת מטכ"ל בתדריך לשרות מילואים הבנתי מה מודגש בתורה ארבע פעמים – ה' הציב את בני ישראל מול מעבר של קרקעית יבשה "בתוך הים" – המצרים נכנסו אחריהם, אבל עמוד הענן חצץ והפריד – המצרים ניסו לאגוף מהצדדים והמרכבות שקעו בבוץ עם הסוסים – הלוחמים המצריים ירדו לחלץ סוסים ומרכבות מהבוץ הטובעני ושקעו גם הם – אז התחילו המים לחזור ולכסות, וצבא הרכב המצרי טבע בים!!!
איזו תדהמה – התיאור כל כך ברור! שירת הים חיה מאז לנגד עיני!
בורא עולם אחד, גם הבוץ שלו כמו המים ורוח הקדים והמעבר היבש – אינני נמשך כלל אחרי תיאורי 'נס' שמגמתם להשאיר את הטבע בחוץ; הנס שבטבע הוא הגדול מכל הניסים!
יש 'מאמינים' שנבהלים מהסברים כאלה, ואני נוהג לשאול אותם: 'איך אתם מברכים על לחם'? הרי גם אתם יודעים שבני אדם זרעו חיטה, וקצרו, וגדשו, ואספו, וטחנו, ולשו, ואפו, ולקחו מהתנור, והעמיסו, והובילו, ומכרו – איך אתם מברכים 'ברוך אתה ה'... המוציא לחם מן הארץ'?
תבינו תמימי אמונה, שכל מה שבני אדם מצליחים לעשות, מאת ה' הם זוכים כי הוא הנותן חכמה ותבונה בבני אדם, גם להוציא לחם מן הארץ, וגם לייצר 'חץ' למינהו כדי ליירט טילי אויב – ברוך ה' שזכינו לראות ישועתו לנגד עינינו, צוּר ישראל וגואלו.