הראש בוכה והלב נקרע ויוצא אל החטופים ומשפחותיהם, שעוברים ייסורים קשים כבר מעל 200 ימים, בדאגה ליקיריהם שבשבי החמאס. מבין את הכאב הנורא.
יחד עם זאת, מבקש לצטט את אליהו ליבמן, אביו של אליקים החטוף בעזה: "יש לנו אחריות על כל החטופים ואנחנו רוצים אותם מהר אבל יש לנו אחריות על כל מיליוני אזרחי ישראל שימשיכו לחיות בביטחון בארץ ישראל…".
בתוך האתגר הכל כך קשה הזה, חובה ואחריות לראות לא רק את הפרטים וכל חטוף וחטופה עולם ומלואו. חובתנו ואחריותנו לראות ולבחון גם את המשמעויות האסטרטגיות הלאומיות, הרחבות וארוכות הטווח, לביטחון מדינת ישראל והמשך קיומה.
מה עשויה להביא עסקה קשה זו להביא לישראל?
המשך שלטון חמאס ברצועה, המשך חזית דרומית עם חמאס, קושי בהשבת תושבי הדרום והבטחת ביטחונם. השלכות לגבי הרתעתנו בצפון ויכולתנו להשיב בבטחה גם את תושבי הצפון לבתיהם מול איום החיזבאללה.
שחרור מאות/אלפי רוצחים לחופשי, רוצחים שלפי ניסיון העבר, יחזרו לנסות ולרצוח אותנו. הגברת ניסיונות לחטיפת יהודים וישראלים בכל העולם כי זה "משתלם "ומאות ישראלים שיירצחו ויחטפו על ידיהם, ח"ו.
ההסכם יחשב ככישלון של ישראל במלחמה ונפילה נוספת בהרתעת ישראל מול אויביה בכל החזיתות. החלשות תדמיתנו הבינלאומית ולחצים שיופעלו נגדנו להסדרה אזורית : מדינה פלשתינית, הסכמים מול הסעודים ומדינות המפרץ וירדן, שיראו בנו שותף חלש שאפשר לקפל בקלות.
העסקה כוללת שחרור חלק קטן מהחטופים, כשגורלם של האחרים כמעט נחרץ.
זו עסקה עם השטן, המהתל בנו באכזריותו.
הגענו לצומת דרכים בו מדינת ישראל צריכה לבחור בין ניצחון והכרעה לבין תבוסה במלחמה, על כל השלכותיה.
יחד עם הכאב, הבכי והתפילות היומיומיות לשחרור החטופים, הראש והאמת אומרים, שחייבים להתנגד לעסקה כזו, שתוצאותיה עלולות להיות הרות אסון למדינת ישראל וביטחון אזרחיה.
במוצאי שמחת תורה, הבטחנו לעצמנו שהפעם אנחנו לא יוצאים ל"עוד סבב", הבטחנו לעצמנו שהפעם אנחנו יוצאים למלחמה עד הסוף. מכריזים מלחמת חורמה על חמאס עד להשמדת שלטונם ויכולותיהם לאיים עלינו מעזה. משיבים את החטופים ומייצרים מציאות אחרת ברצועת עזה. זו מחויבותנו לחיים שמסרו נפשם ולאלו שנפלו בגבורתם על משימה זו. זו מחויבותנו לתושבי הדרום והצפון להשיבם בביטחון ליישוביהם.
הצעת תיווך מצרית או קאטארית, שבסופה חמאס חי, מתעצם ומתכונן לטבח הנורא הבא, זו תבוסה נוראה, שתעניק חלילה לחמאס ניצחון, שיזרז את אויבינו מסביב להכין את ההתקפה הבאה עלינו, בשאיפתם לחסל את המפעל הציוני.
הדרך לשחרר את החטופים, עוברת דרך השמדת חמאס וראשיו, דרך כיבוש רפיח ובידוד רצ"ע מדרכי ההתעצמות ממצרים במנהרות פילדלפי.
שחרור החטופים יכול להגיע בעסקה כשראשי חמאס מושמדים ומי שמתחתם מתחנן לעיסקה, ולא להיפך.
מציע לכל הצדדים בממשלה (איזנקוט וגנץ-סמוטריץ ובן גביר) ובעם, כוחנו לנצח את אויבנו תלוי באחדותנו. זו אינה סיסמא אלא מציאות חיים, עליה אנו גם מצווים. על כן, אל לצד זה או אחר לראות במי שלא חושב כמותו, בעל אינטרסים ושיקולים פוליטיים ובתפיסתי שלי את האמת המקצועית הצרופה ואם לא היא, נפרק את הממשלה. האם פירוק הממשלה בלב מלחמה, יביא למימוש המטרות הלאומיות שלנו או ח"ו יסכן את ישראל?
כולנו מתפללים לשחרור כל החטופים מהר ככל הניתן ולניצחון ישראל. לא דעות אלו הן "אינטרסים לאומיים" , ודעות אלו "שיקולים פוליטיים", לכולם יש מזה ומזה. הליכה לפוליטיקה היא בכדי לקדם תפישות עולם למען עם ישראל.
אם נתבונן במציאות ובטבח שמחת תורה/ ה 7.10, נראה שההתנתקות והכניעה לטרור, יחד עם הפילוג הקשה בתוכנו, הן אולי הסיבות המרכזיות לנוראות טבח ה 7.10.
לכן, יחד נתווכח ונקבל את ההכרעה המדינית המשותפת שדעתי בה ברורה, ויחד ננצח ונשיב את חטופינו במהרה בריאים לשלום למשפחותיהם ואת המתים לקבר ישראל. יחד נשיב את חטופינו ויחד נשיב לישראל את מעמדה הבין לאומי ואת הרתעתה האסטרטגית. בע"ה.
הכותב הוא אל"מ במילואים וחבר כנסת לשעבר