ראש המוסד דדי ברנע נשא דברים באירוע זיכרון בסלון במטה המוסד לאחר ששמע יחד עם אנשי מוסד נוספים את עדות בני משפחה של שורדי שואה.
"המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, המוסד של כולנו מחויב להתמודד מול הסכנות והאיומים המתעצמים עלינו, ומול האויבים הקיצוניים המקיפים אותנו מכל עבר באופן המוחשי ביותר- קרוב כרחוק", אמר.
עוד הוסיף כי "כדי להתמודד עם כל איום - מצווה עלינו להמשיך ולהיות ארגון הביון הטוב בעולם. ארגון אסרטיבי, נחוש ותקיף למול כל אלו המשכימים להורגנו. מצווה עלינו לבנות בריתות חזקות ויציבות עם מדינות העולם החופשי. מצווה עלינו להיות מאוחדים, ראשית ולפני הכל, בתוכנו. מצווה עלינו לעמוד בייעודנו להגן על ישראלים ויהודים בכל העולם".
"מצווה עלינו להשיב את החטופים והחטופות ממנהרות המוות בעזה. הבסיס המוסרי של החזרתם הביתה הוא עמוק ומחייב את כולנו. המוסד, ואני בראשו, יהפוך כל אבן על מנת להשיבם הביתה, אלינו, לאהובים שלהם, למשפחה שלהם, לבתיהם, לארץ ישראל".
"היום, יותר מתמיד האמירה 'לעולם לא עוד' הינה צו מוסרי עבורי, עבור כולנו, שבחרנו לפעול להגשמת חזוננו, החזון להבטחת נצח ישראל, מתוך תחושת שליחות עמוקה".
"לקראת יום השנה לזיכרון השואה והגבורה קיימו במוסד אירוע "זיכרון בסלון" זו השנה השלישית. בצל אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל' אירחו במוסד לצד עדויות של קרובי משפחה של עובדים ומפקדים בארגון, גם שורדים ובני הדור השני מיישובי העוטף שחוו את התופת בשבת הארורה".
עפרה ל, ילידת 1925, קרובת משפחתו של מפקד במוסד, סיפרה כי כשפרצה המלחמה בפולין הייתה נערה בת 14 ממשפחה אמידה. בשנות המלחמה הקשות, איבדה את כל בני משפחתה, והצליחה לשרוד בכוחות נפש עילאיים עבודות פרך, מחלות קשות ותנאי רעב קיצוניים.
"מישהו צריך להישאר בחיים כדי לספר מה קרה לנו" אמר אביה טרם נפרדו דרכיהם בעלותה על הרכבת. "המשפט הזה מלווה אותי כל הזמן. אני מרגישה גאווה שהגעתי לכאן וזכיתי להישאר בחיים בכלל" שיתפה עפרה את ראש המוסד והעובדים הרבים ששמעו את עדותה המרגשת כשהם חוגגים לה יום הולדת 99..
ברנע התייחס לאירוע זיכרון-בסלון ואמר: "המיזם כבר הפך אצלנו למסורת, צעירה, אמנם, בת 3 שנים אך היא תימשך. אנחנו שומעים את הסיפורים, מנסים לדמיין מה עבר עליהם, אנחנו מזדהים ודומעים ומתקשים להאמין, ויודעים שמי שלא עבר את הזוועות האלה לא יידע באמת".
ולשורדי השואה והעדים והעדות הוסיף ואמר: "שורדים יקרים, אנו מביטים עליכם בענווה, וכבוד. מלאים בהערכה על תעצומות הנפש שהוכחתם בתקומה שלכם מתהומות החיים, בצמיחה שלכם מהשבר העמוק, ובהשתתפות שלכם בבניית מדינת ישראל-בית לעם היהודי - בית למשפחתנו".