אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת. 

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

אם שילמו, אז צריכים לקבל תמורה. לא ?

השאלה מה הם יעשו עם התמורה

(נשמע כמו התחלה של בדיחה שחורה. והיו הרבה בדיחות שחורות אז)

הרי יכול להיות מאוד שינסו להתמודד בבחירות הבאות כמו הדר מוכתר עם צעירים בוערים וכעת בניסיון להיכנס לליכוד.

הוא באותו סל עם יאיא פינק, חילי טרופר, ואחרים.

ולצפות שיתאחדו, זה די מוזר.

אגב, לא רשמת גם את בן גביר. משום מה אתה עושה לו הנחת סלב.

אגב, סמוטריץ' ופייגלין התאחדו אם פספסת

לא לפי סדר אלפביתי, לא מנת משכל, לא גודל הכיפה, לא ניסיון פוליטי, לא כוח פוליטי, לא פז"מ צבאי, לא מידת הימניות.

כי דרך החכם לשאול שאלות הגונות כפי עומק חכמתו, ודרך הכסיל לשאול שאלות שאין בהם ממש לפי כסילותו.

… אני כסיל על זה שלא הבנתי שהכל לפי זכות הדור . אני זה לא העיקר זכות הדור זה העיקר.

ובאופן ספציפי מדובר בדור הקיים של הציונות הדתית.

אך אני תוהה אם תרצה שבטרם נעמיק בדיון נקדים כמה מילים על מדיניות איחוד ומאוחד, על קיקיוני השמאל שמוחלפים כמריונטה לפני כל בחירות, או דווקא על התשוקה הטהורה שבליבך לראות איחוד גדול בימין וניצחון על חלומות העיוועים של השמאל הסהרורי.

איך אומרת הבדיחה? שני יהודים, שלוש השקפות.

זו שאלה הלכתית נטו, והחצוף עופר וינטר לא צריך להכנס לזה.

שיתעסק בארגון מפלגתו המיותרת והתיאטרלית, ויתפלל לרחמי שמים מרובים לעבור את אחוז החסימה.

המלצות ממנו על פוליטיקאים לא הייתי לוקח.

והזוי שיורד מהארץ, מתיימר להטיף על 'הדרך של הרב קוק'.

לא עזבו את הארץ שבה נולדו - וממקום שבתם עסקו בהכפשת הארץ ומיישביה.

… מאשר הייתי בישראל וזה לבד מצדיק את היותי כאן. גם אם היתי בארץ לא הייתי חוסך בקורת על מה שקורה בארץ וזה לא להשמיץ . אתה צריך ללמוד להכיל בקורת של אנשים שלא חושבים כמוך אבל אהבתם לעם ישראל וארץ ישראל לא פחותה משלך. אני כרגע בדרך לארץ הקודש כפי שאנשי חב"ד נזהרים לכנות את מדינת ישראל בשם הזה ואפילו לא אנשים כמוך יוכלו לכבות את תשוקתי לארץ ישראל ולעם ישראל היושב בארץ וזה כולל אותך. אולי נפגש בסליחות בכותל שנה טובה וחתימה טובה.

באוסטרליה, אתה יותר יהודי רפורמי

אם נתניהו יסרב זה אומר שגוטליב מביאה כמות יפה של קולות - מה שיתן לה כח בתוך הליכוד.

אם נתניהו יסכים - יש קולות שישתמשו בהסכמה הזו ויעזבו את הליכוד ויחזקו את בן-גביר (כי אפילו נתניהו הסכים).

בן-גביר עצמו יצא כאן "מכבד" את נתניהו ובכך ניטרל לפחות קמפיין אחד של הליכוד נגדו.

שורה תחתונה: יופי של שח.

אבל כהרגלו הוא יקבל החלטה לגביה כשעתיים לפני סגירת הרשימות.

יש מצב שהיא תמצא את עצמה מחוץ לרשימת הליכוד ועדיין לא ברשימה של בן גביר.

נתניהו "יתנצל" על הטעות, והיא תעתור לועדת הבחירות המרכזית שתעיף אותה מכל המדרגות.

במקרה הכי גרוע הוא לא ירוויח את האקסטרה שאולי היה מקבל. כך או כך הוא שיחק יפה.

חזקה על בן גביר שעשה שיעורי בית, מה שהביא אותו להתלבט אם יהיה נבון להכניס אותה אליו הביתה- למפלגה.

במצב של תיקו פוליטי נתניהו יגיד שהוא לא חייב לו שום דבר וילך עם איזנקוט

בס"ד

(הסקר השלישי, לא בדק את התרחיש)

היא לא שווה כמה מנדטים כטענתה, ולכל היותר שווה את המנדט של עצמה.

על כף המאזניים השניה נמצא הפה הגדול שלה, והמהלכים הפוליטיים שהיא תעשה קרוב לודאי, שלא לרצונו של ראש המפלגה.

מנגד, הליכוד יותר מישמח אם היא תוותר על מקומה ברשימת הליכוד לכנסת.

בס"ד

אלמוג כהן, שהוא הדוגמה הנגדית, לא העביר מנדט מעוצמה יהודית לליכוד. גם לא המעבר של אילוז לליברמן או של אדלשטיין לגלעד ארדן (הם דווקא ממש היו שמחים למנדט אחד, שגם את זה אין להם ברוב הסקרים) כך שגם המנדט הזה של גוטליב יש בו הישג גדול שלא כל ח"כ ברשימת הליכוד היה מצליח להביא.

נכון, המנדט הזה מגיע עם עוד אישיות ציבעונית ולא פשוטה, אבל בעוצמה יהודית מכירים אותה מספיק טוב (אולי אפילו יותר מאשר נתניהו מכיר אותה) ונראה שהם עשו את הישקול הפנימי שלהם.

כי מספר המנדטים שיקבל הליכוד בקלפי נשאר בגדר תעלומה ונע בסקרים השונים בין 19 ל- 32 מנדטים.

נוכל לראות כמה היא משפיעה על המנדטים. גם בכיוון ההפוך כמובן, כלומר כמה יחזרו לליכוד (אני מקבל לצורך העניין את ההנחה שהיא באמת "הבריחה" כמות משמעותית).

מבחינתו הוא עדיין ניצח את המהלך כי הוא אוהב אנשי פרונט כאלה. עוד אדם קולני יעשה לו רק טוב מבחינתו.

עמית סגל טוען שבליכוד אולי יפסידו קצת מצד אחד, אבל ירוויחו יותר מאלו שמסוייגים מהסגנון וההתנהלות שלה. את עוצמה אף אחד לא יעזוב בגללה, ככה שרק ירוויחו.

אני לא בטוח שהוא לגמרי צודק, כי יש אנשים כמוני. בבסיס יותר נוטה לצה"ד אבל מבועט מזה שבפתק שלי אאלץ להכניס את המלוגמן פייגלין, (שגם הערב היה צריך להכריז שאם הוא לא שר הביטחון הוא באופוזיציה).

ככה שהפתרון היחיד יכל להיות להצביע עוצמה. אבל להכניס את הוולגרית גוטליב, זה לא יותר טוב...

שאלת מיליון הדולר היא כמה מנדטים ישיג בסך הכל "גוש הימין", ולא כמה תשיג כל רשימה בנפרד, ואם הליכוד ועוצמה ירויחו מנדט, או יאבדו.

כפי שצויין, פייגלין הכריז שאם הוא לא שר בטחון הוא באופוזיציה, וזה אומר הפסד מנדט שלם לגוש הימין. אל מול זאת נאמר שאם ישאר מחוץ לכנסת ההפסד יפוזר בין כל הסיעות.

לתת לפייגלין דריסת רגל בכנסת היא טעות פוליטית שתעלה על השלחן מתי שהוא, אבל את שנעשה אין להשיב.

סמוטריץ' הבטיח לעצמו באמצעות פייגלין מקום בכנסת הבאה, בעוד ממשלת ימין פחות מעניינת אותו, לכאורה.

כיוצא בזה, גוטליב, אם לא יתנו לה את תיק המשפטים היא לא תצביע עם הקואליציה, וזה אומר שבטרם בחירות נזרקו שני מנדטים ריאליים לפח האשפה.

ולכן, אם לא יהיו ב"גוש" לפחות 64 מנדטים כדי לנטרל את שני ההזויים הנ"ל, היציאה היחידה של נתניהו מהפלונטר תהיה באמצעות קואליציה עם גדי ונפתלי.

לפי שעה, אפילו הסקרים המפנקים של פילבר מראים פחות מ- 64 מנדטים.

ההערכה שלו היא שזה מחזיר לליכוד בוחרים שסולדים מוגוטליב ועלולים להצביע למפלגות המרכז.

לגבי פייגלין, גם אם הוא באופוזיציה - הוא לא ישלים למרצ-רעם. ממילא זה שהוא לא ישרוף עשרות אלפי קולות, מוריד את הסכנה.

בייחס לסמוטריץ', אתה כמו אדריינוס עם: "יהודי למה אמרת שלום לקיסר?, יהודי למה לא אמרת שלום לקיסר?"

אם הוא לא היה מתאחד, היית טוען שזה שהוא לא מתאחד עם רסיסי המפלגות, מוכיח שלא אכפת לו מהגוש. עכשיו שהוא התאחד עם רסיס ומוכן לעוד איחודים - אתה טוען שזה מה שמוכיח שלא אכפת לו.

הערכות על המהלכים של סמוטריץ', נשמח לשמוע מאנשים שלא אובססיביים כלפיו.

היה עובר את אחוז החסימה על בטוח, אבל הוא לא חבר אליהם כדי לא להרגיז את הלייטים שכבר מזמן ברחו מהאורווה.

ויש גם את הסכסוך הבלתי נגמר עם הר המור.

סקר של מעריב מהבוקר נותן לסמוטריץ' 5 מנדטים, ויוצא מזה שהמשקל של פייגלין בבלוק הטכני הוא זניח, חרף כל הרעש והצלצולים.

פייגלין לא ישלים לרע"ם, שמחת זקנתי, אבל גם לא ישלים לימין, וזה כבר סיפור אחר. אם הקואליציה תהיה גבולית במספר חבריה, הצבעת נגד של פייגלין תפיל את התקציב והממשלה תיפול.

המעברים בין עוצמה לליכוד הם בתוך הגוש, לכאורה. הבעיה תהיה במשא ומתן להרכבת הממשלה. בן גביר כלשון מאזניים ידרוש את כל העולם ואשתו, והיה לו ממי ללמוד, או אז יאלץ נתניהו לבחור בין ממשלת רוטציה לישיבה באופוזיציה.

לאופוזיציה יש אידיאולוגיה מובהקת שמאחדת את כולם- רק לא ביבי.

לקואליציה יש מעכשו את פייגלין שהכין שיעורי בית, ובמקום לומר רק לא ביבי ולחטוף, הוא דורש לעצמו את תיק הבטחון שזה בעצם אותו הדבר.

לא שאני מתלהב מהכנסת פייגלין, אבל עם סקר מעריב אפשר לעטוף דגים - כל התייחסות מעבר לכך היא בזבוז אנרגיה.

אגב וינטר, הוא אמר אתמול שאם בישורת האחרונה יתברר שאין לו סיכוי, הוא ישקול לפרוש.

חזרה לפייגלין, במצב של תיקו 60 אם איזנקוט יציע לו את תיק הבטחון, הוא יקח, ולא תעמוד לימין הטענה שפייגלין הוא בנט 2, אחרי שהצהיר במפורש שבלי תיק הבטחון הוא לא עם הימין.

קודם כל, לא נאמרה המילה האחרונה, כך שמוקדם להתלונן. יש עד יום שלישי בעשר בלילה, ונאמר בפירו שעובדים על עוד איחודים.

לגבי לייטנר אפשר לדעת מי הוא? מה דעותיו בכל מיני נושאים שעל הפרק? יש לו דעה על אופן ניהול המלחמה? מה הוא חושב על השתלטות מערכת המשפט והפקידות על סמכויות נבחרי העם? הוא תומך בהתישבות או שכמו הרבה חרדים בכלל אוחז מהשבועות? ובכלל, כמה אנשים באמת עומדים מאחוריו (ומאיפה המימון לכל המסע תעמולה כשאין לו כרגע יחידות מימון?)?

לגבי מעוז, לא רואה שום סיבה לשריין, חוץ מפרדוקס הסחטן. הוא לא מביא שום ערך מוסף, בניגוד לאחרים שאולי איננו יודעים איך יתפקדו בכנסת - עליו אנחנו יודעים שנוכחותו שם חסרת תועלת. הוא לוקח איתו למפלגה שתשריין אותו מקסימום 20,000 קולות וגם זה בהגזמה, כאשר אם יפרוש - רובם יצביעו ממילא לצה"ד ומיעוטם לש"ס/ג', לא כזה הפסד...

יש לו כ- 50 אלף קולות שילכו לפח אם לא תהיה להם אלטרנטיבה.

אני לא יודע מהם דעותיו בכל תחום, אבל יורשה לנחש שהוא לא יקדם קנביס, ואיסור ברית מילה. הוא לא ידרוש את תיק הבטחון, ועוד כמה דברים טובים שיסנדלו את הקואליציה הבאה. אישית אני לא מכיר אותו, אבל זריקת קולות לפח מפריעה לי.

אתה מחזיר אותי לסמוטריץ, יותר משהוא מעוניין בממשלת ימין, הוא מעוניין בחברות בכנסת הבאה, ואדון פייגלין מבטיח לו את זה, לכאורה.

לכולי עלמא, בלי פייגלין הוא בחוץ.

לייטנר שהבייס שלו נמצא בביתר עילית ומודיעין עילית, לא יפקיר את יהודה ושומרון.

את פייגלין שיכניס לכנסת הבאה מטעם מפלגתו את עצמו בלבד, וקרוב לוודאי שיהיה באופוזיציה, ויגנוב מנדט- אתה מנרמל, ואחרים אתה שולל. אוי השנאה והציניות.

יש שלל מפלגות ורסיסים ואתה: "סמוטריץ' סמוטריץ' סמוטריץ', למה כן, למה לא, אם הוא לא עושה הוא לא בסדר ואם כן הוא - גם כן לא בסדר".

מאחרים אין צפיות, אין דרישה לאחריות, אין כלום.

יש כרגע שלוש מפלגות מחאה חרדיות לפחות - אין לי מושג כמה כל אחת מהן שווה, אבל קודם כל שיתאחדו בינהן, אם הן בכלל רוצות אחדות, כל עוד שזה לא המצב - מסתבר שהן רוצות לשרוף קולות וממילא לא יסכימו לאחדות.

אין לי מושג (וגם לך אין) אלו עוד מהלכים על השולחן, אין לי גם מושג, מה כל אחד מהשחקנים דורש בתמורה לאחדות והאם הדרישות שלו סבירות.

אם אני סמוטריץ', אני ממהר עוד לפני כניסת שבת להציב לחזי נחמה הצעה שלא יוכל לסרב לה. אמנם גם הוא גר על ציר 60, אבל יש לו קצת סדר יום אחר והוא יכול להיות משמעותי כקונארה לוינטר.

כשתתחיל להציב דרישות גם לאחרים, נתחיל להאמין שהדרישות שלך מסמוטריץ' ישרות. דוגמא מובהקת: מפלגת אח"י, של תלמידי הרב אברג'יל - היא בדיוק הציבור שבין ש"ס לעוצמה. אם אתה ישר - תשמיע דרישה לבן גביר להכניס אותם ולמנוע שריפת קולות.

וכשמציבים בפניך מראה, אתה נתלה בקש וגבבה.

עצם הכנסת פייגלין לכנסת תגבה הרבה דמעות פוליטיות ואותנטיות. סמוטריץ' כאמור הבטיח את מקומו בכנסת הבאה וכל השאר מעניין את סבתא שלו.

אם פייגלין שיחזיק במנדט בודד יעמוד על תיק הבטחון, השותף שלו סמוטריץ' עם ארבעה מנדטים משוערים ידרוש גם את תיק הבטחון, וגם את האוצר, והחוץ, והמשפטים, וגם ראשות ממשלה. בעיניו השמיים הם הגבול. הוא מומחה בזה.

ממשלת ימין- ימין לא תצא מזה.

אם אתה רוצה את חזי נחמה במקום פייגלין- לך על זה.

וינטר לא שייך לכאן, ובן גביר לא שייך לכאן. הליכוד ישבור איתם את הראש.

אינך מציב מראה, אתה מציב אובססיה.

אינך יודע אם באמת היו אלטרנטיבות לפייגלין. כלומר - תיאורתית יש כמה וכמה, מציאותית אין לך מושג אם הם בכלל רוצים להתאחד ומה המחירים שהם דורשים בתמורה.

אני ממש לא מחבב (פוליטית) את פייגלין. אבל הדרישה הציבורית היא להתאחד. אני מעריך בפשטות, שמפלגת הציונות הדתית היתה עוברת גם בלעדיו, אבל כעת אנו רואים מי אכן מוכן להתפשר ולוותר בשביל אחדות ובשביל להתרחק מאזור הסכנה, ומי מעריך שהוא ואפסו עוד.

כשתתחיל להציב דרישות גם לשחקנים אחרים בזירה, נתחיל להתייחס ברצינות לטענות המעגליות שלך.