את ההכרזה "המדינה זה אנחנו" הכריז מו"ר הרב נריה זצ"ל.
לידי ארכיון בית הציונות הדתית המשותף למעלה המרכז לציונות דתית הגיע מכתב חיזוק ממו"ר הרב מ"צ נריה זצ"ל.
את המכתב שלח הרב נריה מבית החולים ביום עצמאות תשנ"ה. היה זה יום העצמאות האחרון שבחייו. יום עצמאות שכמו היום הגיע אלינו ברגשות מעורבים.
במכתב מבטא הרב נריה את הקושי לשמוח ביום העצמאות באותה שנה בעקבות גל פיגועים קשים שהתגברו בעקבות חתימת הסכמי אוסלו ב', ומתייחס ספציפית לפיגוע בצומת בית ליד שהתרחש ב-כא שבט תשנ"ה (22 בינואר 1995 ) פיגוע התאבדות כפול שאירע בתחנת האוטובוס במקום, בו נרצחו 22 ישראלים (19 חיילים ואזרח אחד, שנהרגו במקום, ושני חיילים שמתו מפצעיהם לאחר שבוע ימים) ונפצעו 66 ביניהם אזרחים.
עצם ההסכם והדיבורים על מסירת שלטוננו על חבלי ארץ שונים לידי הערבים הדאיגה מאד.
הרב נריה מדגיש את השמחה שיש לשמוח בכל זאת ועל מה יש להתפלל:
"יום העצמאות הוא בשבילנו יום התנופה של חזון ציון וירושלים, יום חיזוק האמונה כי עוד נזכה לימים של קוממיות אמיתית, של שלום אמיתי, וכאן מקור השמחה והעידוד". בצל האירועים המורכבים והקשים שעברו ועוברים עלינו מאז שמחת תורה השנה, נשמח גם אנו השנה, כולנו, ונתפלל את שחוזר הרב נריה לקראת סיום מכתבו על אחת מאמרותיו המפורסמות: "אנו מתפללים ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו, ותוליכנו מהרה קוממיות בארצנו. קוממיות בחומר וברוח".
בע"ה
מועדים לשמחה,
רמי"ם, מורים, עובדים, הורים ותלמידים!
"רבות מחשבות בלב איש" – התכוננתי להתפלל יחד אתכם בליל יום עצמאותנו, ולהסב יחד אתכם בסעודת ההודי'ה על נס תקומתנו, תקומת מדינת ישראל. והנה אני נמצא עכשיו בבית החולים.
תודה מקרב לב לחברי שאפשרו ליל להשתתף אתכם מרחוק, ואני רואה את עצמי יושב אתכם – אבות ובנים, כשרוח מרוממת מאחדת את כולנו.
לא קל לנו לשמוח ביום העצמאות הזה. עברה עלינו שנה קשה. אין אנו שוכחים את טבח בית-ליד, את הרציחות של תהליך הטרור שקוראים לו תהליך השלום, והננו נתונים לחרדות לגורל שבי חברון, הגולן, חבל קטיף, ולמעשה – לגורלה של המדינה כולה. חרדות בגלל ויתוריה, כניעותיה ונסיגותיה של הממשלה, אולם אנו מבחינים בין המדינה לממשלה.
המדינה – זה אנחנו. התפילה שנתקנה לשלום המדינה עיקרה המדינה עצמה – אזרחיה, בניה בוניה.
במסגרת המדינה ובעזרת משרדיה ומוסדותיה הקימונו בעז"ה ישיבות ואולפנות, ישיבות הסדר ומכינות תורניות קדם-צבאיות, ואתם – הנוער היקר שלנו – גדלים לתפארת ולתהילה. נושאים ברמה דגל תורת ישראל, דגל נצח ישראל, דגל ארץ ישראל המצפה לגאולתה השלמה.
יום העצמאות הוא בשבילנו יום התנופה של חזון ציון וירושלים, יום חיזוק האמונה כי עוד נזכה לימים של קוממיות אמיתית, של שלום אמיתי, וכאן מקור השמחה והעידוד.
ביום זה אנו מתפללים ביתר כוונה שנזכה לעצמאות מליאה. אנו פונים לקב"ה ומבקשים: ושבור עול הגויים מעל צווארנו. הגויים שמקרוב ומרחוק, מכל אלה הרוצים להשליט עלינו תרבות הגויים וחוקי התועבות של הגויים.
אנו מתפללים ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו, ותוליכנו מהרה קוממיות בארצנו. קוממיות בחומר וברוח.
יהי רצון שנזכה כולנו לעצמאות מלאה, וכל אחד מאתנו יהיה אזרח עצמאי, אזרח בן חורין בארץ החמדה הטובה והרחבה שהנחיל ד' לאבותינו אחוזת עולם.
שנזכה לעצמאות יהודית אמיתית היונקת מן העבר הגדול מהר סיני ומהר המוריה, וצופה לעתיד הגדול של תורה מציון ודבר ד' מירושלים.
חזקו ואמצו ויהי ד' עמנו!
מועדים לשמחה,
מועדים לגאולה.
מ"צ נרי'ה
המכתב המקורי נמסר באדיבות על ידי "ארכיון בית נריה", הכותב הוא מנכ"ל בית הציונות הדתית בכפר הרא"ה