הם לא הדליקו משואה ולא קיבלו את פרס ישראל, אבל שני ישראלים יקרים, חרוצים ומוכשרים שזכיתי לעבוד איתם נפטרו השבוע:
עמליה רוזן ז"ל, בת 95, הייתה מנהלת התקליטייה המיתולוגית של גלי צה"ל. היא נולדה בעיר גאלאץ שברומניה (כן, כמו גל"צ) ורק בגיל 12, כשגורשה מהגימנסיה ברומניה, גילתה שהיא יהודייה. היא ניצלה מהשואה ועלתה לארץ לבדה, וכאן עיצבה את פס הקול הישראלי באינספור תכניות ופרויקטים ברדיו. בנה הראל אמר: "היא זכתה לעבוד כל החיים בתחביב שלה".
גרשון אלינסון ז"ל, בן 75, היה הצלם המיתולוגי של גוש עציון. עשרות שנים הוא תיעד באהבה את ההתיישבות המתחדשת. האירוע האחרון שצילם, לצערנו, היה ההלוויה של אליקים ליבמן שנקבר במערת המכפלה. אבל גרשון אהב לתעד את שמחת החיים: ילדים, נופים, בתים נבנים. כל כך נהניתי לפרסם את התמונות היפות שלו לצד טקסטים שלי. בנו דני אמר: "בשביל אבא, לצלם את ארץ ישראל היפה – זה היה שליחות, מצווה".
לזכרם של עמליה וגרשון, אנשים של "מאחורי הקלעים". ואולי זה משהו שכדאי לזכור, גם אחרי יום העצמאות: ישראל מלאה באינספור אנשים טובים ומסורים כאלה, כל אחד בתחומו ובמקומו, לתפארת מדינת ישראל.
