במקום לנהל את המלחמה ולקבוע את כללי המשחק, ראש הממשלה ,שר הביטחון וקבינט המלחמה פשוט רוקדים לצלילי החליל של האויבים שלנו.
בצפון, אם נשים לב, רובנו קיבלנו כמובן מאליו שיש 'ירי', 'כלי טיס עוין' ועוד שמות כאלה ואחרים לעובדה שעוד יישוב ועוד חלק בעיר בצפון הופצצו, והתגובה? עוד מטרה קטנה, עוד איזה מחסן או פעיל אחד מתוך עשרות אלפים.
כלומר משחקים פה בפעולה- תגובה, יש קו מסוים שעד אליו 'מותר' להם לירות, והתגובה תהיה מדודה. ולאט לאט הקו הזה מתרחב.
אותו דבר בדרום, חזר להיות נורמלי שיש ירי לשדרות ואשקלון, חזר להיות שגרה שיש טילים על יישובי אשכול. אבל פתאום יש מטח למרכז? זה פותח אולפנים ואז צה"ל מגיב מעט יותר חזק, יש כטב"מ לכיוון טבריה? זה כבר חריגה שדורשת להגיב קצת יותר חזק.
וביממה האחרונה- אותו דבר עם הירי לעבר בת חפר. במהלך השנה האחרונה היו עשרות אם לא מאות אירועי ירי ללא נפגעים לעבר אבני חפץ, עינב, והפילבוקסים במרחב טול כרם. האם הייתה תגובה? לא ממש, הכלנו.
ירי לעבר בת חפר? פתאום זה פותח אולפנים אבל גם אז התגובה תהיה קצת יותר חזקה ושוב נחזור לכללי המשחק הרגילים של ההכלה.
אנחנו פשוט מובלים באף ע"י כללי המשחק של חמאס, חיזבאללה והמחבלים ביו"ש. הם קובעים את קו הגבול הלגיטימי בעיניהם, ולאט לאט מותחים אותו כאוות נפשם ועל פי לוח הזמנים שלהם.
מתי מישהו למעלה מתעורר? כשעברו על כללי המשחק או כאשר חס ושלום המשחק נגמר גרוע- כלומר, ח"ו מישהו נפצע או מת. אז פתאום יש תגובה, או כאשר הם חורגים בהרבה מכללי המשחק שהם הציבו. ואם זה לא יקרה? לא יגיבו.
אלו דברים שקשה לקרוא ומאוד עצוב, מכעיס, ומתסכל, אבל בעיקר נועד להיות עבורנו קריאת השכמה.
עד שראשי המדינה וראשי הצבא לא יתעוררו, נמשיך לרקוד לפי החליל שלהם.
עד שלא נדרוש ציבורית תגובה משמעותית מרוה"מ, שר הביטחון ובכירי הצבא, נמשיך לשחק על פי הכללים שלהם.
אנחנו מוכרחים לדרוש שהם ישנו את כללי המשחק, יפסיקו לשחק על פי הכללים שלהם.
מה זה אומר? אם על כל ירי וסרטון מתועד לעבר אבני חפץ היו הופכים את נור א-שמס וטול כרם, לא היינו מגיעים לירי על בת חפר. אם על כל כטב"מ לעבר מטולה, היינו מפציצים באמת עשרות מטרות של חיזבאללה ומחסלים בכירים, המשחק היה נגמר.
וכמובן אותו הדבר בעזה, התרגלנו להפציץ יעדים נקודתיים כדי לשמור על כללי המשחק ועל אש נמוכה והשביעי באוקטובר הוכיח שלא עוד, אי אפשר עוד לשחק את משחק הדמים הזה .
אם הם לא יתעשתו, ואנחנו לא נדרוש את זה מהם, נמשיך לחיות פה בנס, וכמו שאומרים, מתישהו נגמרים הניסים במחסנית..ואין לנו רצון לשמוע על עוד הרוגים או פצועים.
אז אנחנו צריכים להפגין, לדרוש, ולקבל תשובות מכל מקבלי ההחלטות בנושא הביטחון שלנו- למה אנחנו ממשיכים לרקוד לפי כללי המשחק שלהם.