גם בימים שבהם נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (בדימוס) וראש לשכת עורכי הדין לשעבר נחקרים תחת אזהרה, אני מוטרד הרבה יותר מן הנעשה ברחובותינו.
אני מאזין, למשל, לדבריו של היושב ראש הנבחר של מפלגת העבודה, ואני יודע שמשהו רע עובר על המדינה שלנו. התבטאויותיו מחליאות אותי.
אנרכיה רודפת אנרכיה. קצת באוניברסיטאות. קצת בכבישים. שקמה ברסלר - עוד מעט מצטרפת חדשה, כנראה, למפלגתו של יאיר גולן - מצטלמת בעת שהיא חוסמת את דרכם של נוסעים אחרים. משהו בפניה מעורר בי אי נוחות. הפקקים שחבריה יוצרים, בנסיעתם האיטית, מעלים בי את מפלס התיעוב.
באולפנים, פרשנים-מטעם, ממובילי הכאוס לפני ה-7 באוקטובר, טוענים את מה שקודמיהם טענו לפני נסיגות גורליות: "אם הם רק יעזו...." חלקם, בעיניי, סובלים מליקויים אינטלקטואליים שמסכנים את כולנו.
הציבור, כך אני מתרשם, רובו ככולו, כבר לא קונה את הפירות העבשים שסוחרי נשק, נושאי דרגות על הכתפיים - לא כולם, מן הסתם - מנסים למכור לו. זמנם עבר בבוקר שבו קרסו הגדרות שהקיפו את רצועת עזה. גם בצפון וגם בדרם, אזורים פורחים הפכו לשממה בן לילה.
אני מקשיב לתושבי רם און, יישוב הנמצא בחבל תענך, 8 ק"מ מעפולה, ולתושבי בת חפר, יישוב הנמצא בעמק חפר, ואני יודע שאם, חלילה, פטפטני השקר, ידם תהיה על העליונה, כדאי שנתחיל לארוז. המדינה הפלסטינית בדרך.
פשוט טירוף מערכות. בתי המשפט מלאים בשופטים שמונו בעזרת קומבינות כאלה ואחרות. במטה הכללי של צה"ל מצטופפים החברים של מי שקידמו אותם. לשכת עורכי הדין הפכה לסניף פעיל של מציתי המדורות בנתיבי איילון. מי שעומד בראשה היה מן הנואמים המרכזיים בהתכנסויות שקראו למרי אזרחי.
נשיא מועצת העיתונות, לשעבר שופט בבית המשפט העליון, לא מסתיר את עוינותו לממשלה הנבחרת. את המוסד העלוב שהוא עומד בראשו, כמו גם מוסדות מעלי צחנה אחרים, היה צריך, זה מכבר, להעביר למחסן גרוטאות. אבל זה לא יקרה. מי שנכשל, פעם אחר פעם, בקלפי לא יוותר על עמדות הכוח שהוא מחזיק; מה שמשאיר אותי מיואש לגמרי.
הניסיון לרסן, באורח מידתי, את כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, נתקל בהתנגדותם של אלה שמחזיקים בו. הוועדה לבחירת שופטים נשארה בהרכבה הקיים. שני עורכי הדין שמכהנים בה תורמים למינויים העלובים שיוצאים ממנה. כישוריהם של המתמנים הם, בעיקר, פוליטיים.
אינני יודע אם יש עוד תוחלת לישות הציונית שהוקמה בארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות. זאב ז'בוטינסקי דיבר על קיר הברזל שאליו יתנפצו שאיפות הערבים להכחידנו – אבל זה לא יספיק .
צריך להקים חומה גם כנגד אויבים מבית. אלה שלא רוצים בהמשך התקיימותנו כמדינה יהודית. ההיסטוריה מלמדת שמדינות קרסו בגלל מי שחתר בתוכן פנימה.
את הברסלריזם יש לעצור לפני שהוא יצליח לכרסם בנו עד תום.