השבוע פנה אליי אחד מההורים שחינכתי את בנו לפני שלוש שנים ואמר לי שהוא חושש מהחופש הגדול:
"בכל פעם הילד המתבגר שלי יוצא מהמסגרת של בית הספר והולך להתבוסס בשעות של מסכים. פשוט סיוט של שום כלום."
"ומה עם איזה מסגרת דתית בישוב?" שאלתי.
"האמת שלא" ענה ביאוש: "אנחנו לא גרים בהתנחלות או במקום תורני מידי. אתה יודע, דתיים על הרצף. יש שיעור פה ושם אבל לא משהו מובנה מידי. וככה הוא קם לנו ב12. מתחיל לשקוע לתוך הנייד, טיק טוק או מה שזה לא יהיה. נפגש עם חברים עד מאוחר ולך תדע מה הם שותים. עזוב. סיוט חינוכי".
נזכרתי בשיחות דומות שקיבלתי מהורים למתבגרים שהמכנה המשותף לכולם היה החשש הגדול משקיעה בבטלה. חוסר האונים וההשלמה עם המצב היו משותפים לכולם.
חלקם עוד ניסו להילחם ולשנות את המצב וסיפרו לי שגם אחרי שדירבנו את ילדיהם לתכנן את החופש, בסופו של דבר מצאו את עצמם במאבק מתמיד ומתיש שלא הוביל לכלום מלבד לצעקות ומריבות בבית. ותכל'ס, מה כבר ניתן לעשות? לאלף את הילדים שלהם? להכריח אותם? בכוח? הם הם כבר ילדים גדולים...
אז האמת היא שגם אם פעם עוד האמנתי בפתרונות קסם ובכללי אצבע חינוכיים שאמרו: תכננו אסטרטגיות עם ילדיכם בכדי לנצל את הזמן. תנו להם לוח חופש. תעשו כך ותעשו אחרת. היום אני יודע שהחופש חזק מידי בשביל לבנות על הפתרונות האלו. לא שזה לא עוזר, ברור שתמיד כדאי לתכנן את החופש, אבל להגיד לכם שזה סוף העניין? וואלה לא...
אז מה כן? חשבתי על המשל המפורסם שסיפר ה'חפץ חיים' ובו הוא מתאר ילדה שהולכת ביער, מעין כיפה אדומה, שבאים אליה שודדים ומתחילים לגזול את האוכל שבתוךהסל שלה. בעוד הילדה מתחילה לבכות ולצרוח בתסכול, ניגש אליה אדם אחד שהביט מהצד ואמר לה: "במקום לצרוח ולבכות, תתחילי לחטוף בחזרה מהשודדים את מה שאת יכולה ולהציל כמה שיותר דברים".
המדיה והמסכים חוטפים לילדים שלנו זמן יקר? עזבו אתכם תסכול. בואו ותנסו לחטוף גם.
הנה כמה דברים שאנחנו כהורים יכולים לחטוף עם המתבגרים המתוקים שלנו בחופש:
1.במקום להתיימר ולחלום ללמוד איתם שעה דף גמרא, בואו תלכו בקטן יותר ותנסו ללמוד איתם 5 דקות (אני אישית מאוד התחברתי לספר של 'ותן חלקינו' – אל דאגה, אין לי תגמולים). רק 5 דקות של תוכן וכבר שברתם את הרצף של נטפליקס.
2.שבו איתם לכוס קפה/שוקו/שייק פירות קצר. לא יותר מידי. בלי חפירות. רק 'אז איך עובר עליך החופש' או' 'מה אתה חושב או מרגיש מהמצב המדיני שלנו?'. הכי פשוט שבעולם
3.קחו אותם לטיול קצר. נסיעה. כל דבר שקצת ירענן אותם ויוציא אותם מהבית.
4.צפו איתם ביחד בסדרה שתעניין את שניכם. עמו אנוכי בצרה. הילדים שלכם שקועים במסכים? לפחות שיראו תוכניות איכותיות יותר. בוודאי שעדיף שיצאו משם. בוודאי שאין הכוונה שאתם משלימים עם המצב המתסכל הזה. אבל אם כבר, לפחות שהתוכן יהיה זמן זוגי. כשהחיים נותנים לך לימונים, תוציא מהם לימונדה.
5.עזרו להם להרוויח כסף. תנו להם מטלות. תחשפו אותם לידע שלא זמין להם ביומיום. תראו להם עולם.
הכול, רק לא לשבת במצב בטטה ולהירקב מול המסך.
ותזכרו: ההורים הצדיקים, אינם קובלים על המסכים, אלא מוסיפים דקה של אור