בית הדין הארצי לעבודה החליט לדחות את ערעור המוסד לביטוח לאומי וקבע כי גבר שנמצא בזוגיות עם בן מינו במסגרת תא משפחתי יכול להיכלל תחת המונח "עקרת בית".
בהתאם, כך לפי פסק הדין, יוכל לקבל את כל הזכויות והחובות המוחלות על אישה המוגדרת כ"עקרת בית" כל עוד מתקיימים לגביו שאר תנאי ההגדרה שבחוק.
ההחלטה מגיעה לאחר עתירה בנושא של אדם בשם אמיר הנדל שביטוח לאומי הכיר בו ובבן זוגו כידועים בציבור בשנת 2018 - רטרואקטיבית משנת 2002.
בני הזוג מנהלים משק בית משותף, כאשר מר הנדל אינו עובד כשכיר או כעצמאי ובן זוגו עובד ומבוטח בביטוח לאומי. משנדרש מר הנדל לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, הוא פנה לביטוח לאומי בבקשה לבחון האם כעקר בית, שבן זוגו עובד, הוא זכאי לפטור מתשלומים אלה.
בביטוח לאומי השיבו להנדל כי רק עקרת בית פטורה מתשלום ולכן עליו לשלם את דמי הביטוח.
הנדל תבע את המוסד לביטוח הלאומי בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, וטען כי מדובר בפטור הניתן לתא משפחתי ולא למבוטחת כשלעצמה ולכן על אף לשון החוק יש להכיר בזכאותם שלו ושל בן זוגו לפטור, כשם שהביטוח הלאומי הכיר בתא משפחתי המורכב מזוג נשים, על אף לשון הסעיף המתייחסת לתיבה "בן זוג".
בית הדין האזורי קיבל את תביעתו, וקבע כי הוראות החוק הנוגעות ל"עקרת בית" בחוק הביטוח הלאומי חלות על גם על בני זוג בתא משפחתי הומוסקסואלי ומשכך יש להכיר בהנדל כ"עקר בית".
ביטוח לאומי הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
בפסק דינה דוחה הנשיאה ורדה וירט ליבנה את ערעורו של הביטוח הלאומי, וקובעת שיש לפרש את הוראת החוק הנוגעת ל"עקרת הבית" ככזו החלה גם על גברים בתא משפחתי חד מיני.
הנשיאה קבעה כי ההבחנה הלשונית בין גבר לאישה בסעיף 238 לחוק מבוססת על תפיסת עולם ארכאית, שהיתה נהוגה בתחילת שנות החמישים, אז נחקק חוק הביטוח הלאומי - וכי באותה תקופה לא עמדה לנגד עיניו של המחוקק אפשרות של תאים משפחתיים שונים ובכלל זה תא משפחתי של בני זוג הומוסקסואליים.
בנוסף, קבעה הנשיאה שמכוח עקרון השוויון יש להעדיף פרשנות המחילה את הוראות הסעיף על תא משפחתי של שני גברים: "הבחנה בין תא משפחתי המורכב מזוג הטרוסקסואלי לתא משפחתי המורכב מזוג חד מיני, אינה נובעת משוני רלוונטי, ומשכך היא מפלה... הפרשנות לפיה גבר החי בזוגיות עם בן מינו בתא משפחתי יוכל, לפי בחירתו, להיות מוגדר כעקר בית (כל עוד מעמד זה נותר על כנו בספר החוקים), מתבקשת נוכח האינטרס הציבורי ועיקרון השוויון העומד בבסיסו. זוהי פרשנות המקיימת זכויות אדם, ובין היתר משום כך היא עדיפה על פני פרשנות אחרת".
יו"ר בוחרים במשפחה מיכאל פואה מסר בתגובה: "בית המשפט העליון ממשיך באג'נדת הרס התא המשפחתי מתוך תחושה שהוא במילים בורא עולם חדש בו שני גברים או שתי נשים הופכים להיות משפחה. לגיטימי לדון על זכויות של משק בית משותף, לא לגיטימי להחליט לציבור מה נקרא תא משפחתי ומה לא".