על זכייתו של איחוד מפלגות השמאל בצרפת במירב המקומות בפרלמנט בסיבוב השני של הבחירות וההשלכות על דמותה של צרפת בתקופה הקרובה שוחחנו עם ד"ר דב מימון, מומחה ליחסי יהודים ומוסלמים בצרפת.
"זו בשורה מאוד לא טובה ליהודי צרפת", קובע ד"ר מימון בפתח דבריו ומספר כי עם היוודע דבר תוצאות הסיבוב השני בבחירות בצרפת הגיעו אליו כחמישים הודעות מיהודים בצרפת, משמאל מימין, מחרדים ועד מתבוללים, שקבעו בפניו כי אסון נופל על יהודי צרפת, לא פחות, וכי מעתה מדינת ישראל יכולה לשכוח מצרפת.
"הדגל של השמאל הקיצוני הוא כבר לא דגל אדום אלא דגל פלשתין. הם באים עם כפייה ואומרים שהם הקול של פלשתין ומאחוריהם מוסלמים. בצרפת יש כעשרה מיליון מוסלמים ובתוכם כשליש מאוד אדוקים ורוצים כחלק מהג'יהאד האיסלאמי לכבוש את אירופה. השמאל הקיצוני חבר לאיסלאמיסטים והם שניצחו. כדי לחסום את הימין הקיצוני המרכז חבר לשמאל הקיצוני שקיבל יותר קולות, ולכן ראש הממשלה יהיה מהמפלגה שקיבלה הכי הרבה קולות, כלומר מהשמאל הקיצוני".
על ההשלכות של תוצאות הבחירות לגבי ישראל, מזכיר מימון את ההכרזה לפיה בתוך שבועיים תהיה הכרה צרפתית במדינה פלשתינית. בנוסף, אומר מימון, אם ביריד הנשק מקרון אמר שאינו רוצה לראות ישראלים הרי שכעת צרפת בדרכה להיות מדינת BDS וחרם תערוכת הנשק רק אירוע החימום לקראת חרם כולל נגד ישראל.
"מבחינתנו זו תקופה קשה לישראל ומבחינת היהודים זה נותן רוח גבית לשונאי ישראל. יהודים הסתתרו ולא יוצאים מול פוגרומים של מוסלמים ששורפים דברים בצרפת כפי שהם רגילים לעשות בכל פעם שיש להם שמחה כלשהי. זה לא מבשר שום טובה. היו טעויות של מקרון שכדי להישאר בשלטון הלך ועשה חזית משותפת עם השמאל הקיצוני כדי לחסום את הימין הקיצוני, למרות שהימין הקיצוני לא ממש קיצוני".
השיח על ישראל הפך להיות מרכזי במערכת הבחירות הצרפתית, על מנת לרצות את הבוחרים המוסלמים שאכן התגייסו בהמוניהם כדי לתמוך בשמאל הקיצוני.
על מנת להבין את החלופות בצרפת והשלכותיהן על היהודים ועל ישראל מסביר ד"ר מימון כי לו היה הימין הקיצוני זוכה הדבר היה טוב לישראל בשל תמיכת המפלגה בלאומיות וההגנה שהיו מקבלים היהודים כחלק מהאג'נדה המפלגתית, אך מנגד הדבר היה עשוי להלהיט את הרוחות ברחוב המוסלמי נגד יהודים רבים שמתגוררים בשכונות גדושות במוסלמים. תרחיש זכיית השמאל הקיצוני לא טוב לישראל ולא טוב ליהודים, ובתרחיש הזה אנחנו נמצאים כעת.
עם זאת מציין מימון כי הצפי הוא שנצחון השמאל לא יניב באופן מיידי מהומות רחוב גדולות המסכנות את היהודים, משום שהזכייה בבחירות מרצה את ההמון המוסלמי ותומכיו, אך שאמנם יהודים יצטרכו להתגונן ולהישמר, אך לא יצטרכו לעמוד מול תופעות המוניות של מרד נגד השלטון. לעומת זאת יצטרכו היהודים להתמודד עם פעילות רשמית, סדורה וארוכת טווח נגדם ונגד ישראל. התוצאה, מעריך מימון, תהיה גל עליה משמעותי לישראל.
הדרישות שיבקש השמאל הקיצוני ליישם נוגעות לדרישה המוסלמית להגירה חופשית, שוטרים ללא נשק, העברת תקציב רב למסגדים, מקום רחב ומשמעותי הרבה יותר בתרבות ובמרחב הצרפתי לאיסלאם וצעדים נוספים שישנו את צרפת והראשונים שיחושו בשינוי הזה יהיה היהודים.
באשר ליהודי המדינה מציין ד"ר מימון כי ישנם אמידים וישנם מי שחיים בדיור הציבורי בחיי מצוקה יחסיים כאשר סביבם המון מוסלמי. אותם יהודים פונים אליו זה מכבר ומבקשים שייקח אותם אתו לישראל, אך להערכתו ישראל אינה ערוכה לקליטתם באופן שייתן מענה למצבם הכלכלי והחברתי. על מנת לקלוט אותם יהיה צורך להכין עבורם תכניות סדורות לדיור כהצלה של ממש.
על מצבם אומר ד"ר מימון: "קורעים להם את המזוזות, אונסים את בנותיהם ועוד. המוסלמים רואים בבנות היהודיות כחלק מהג'יהאד. על רבות מההתנכלויות לא ניתן לפרסם", הוא מדגיש ומעריך כי גם האמידים שביהודי צרפת יגיעו לישראל, אם כי ההיערכות לקליטתם אמורה לעסוק יותר בהכרה בתארים וכיוצא באלה ואל במצוקה כלכלית.
את התנהלות יהודי צרפת בשנים האחרונות מדמה ד"ר מימון להתנהלותה של אישה מוכה המתרגלת להתעמרות בה ככל שחולף הזמן. כך היהודים התרגלו להסתיר סממנים יהודיים חיצוניים ודחו את אופציית ההגירה לישראל למועד מאוחר ככל שיוכלו. כעת נראה שהגיעה שעתם לקבל החלטה.
ד"ר מימון מדגיש בדבריו כי המתרחש בצרפת אינו אלא דוגמא למתרחש במדינות אירופאיות רבות נוספות בהן אנגליה, גרמניה ומדינות אחרות. היבשת כולה הולכת ומשתנה.