עם היועץ האסטרטגי רוני רימון, מומחה בניהול משברים, ניסינו להמליץ לצמד המתמודדים על נשיאות ארה"ב, דונלד טראמפ וג'ו ביידן, כיצד לנהוג בחודשים שנותרו עד ליום הבחירות שם
בהתייחס לג'ו ביידן אומר רימון כי מאכזב אותו לראות שכל הפרשנים האמריקאים מתמקדים אך ורק בשאלה אחת, האם ביידן יוכל לנצח את טראמפ, ולא בשאלה החשובה הרבה יותר והיא האם הוא יוכל לנהל את ארצות הברית בארבע השנים הבאות.
מערב לכך, אומר רימון, הוא היה ממליץ לביידן לפרוש לנוכח מצבו הפוליטי והציבורי. "על פניו נראה שאם הוא ממשיך כך הוא מפסיד את הבחירות. למה לו להיזכר כמי שהפסיד בחירות? עדיף לו לרדת בכבוד מכס הנשיאות כמי שסיים את הקדנציה שלו ועשה מבחינת אמריקאים רבים דברים מצוינים. למה לו להיזכר כמי שהעביר את המקל לרפובליקנים?".
במידה וביידן אינו מקבל את ההמלצה הזו שנשמעת מפיהם של רבים סביבו, ומחליט שלא לפרוש, סבור רימון כי הצעד המתבקש כניסיון להצלת סיכויי המפלגה לנצח יהיה החלפת סגניתו במועמד אחר, ורצוי מועמדת, כזו שבעיני דעת הקהל היא ראויה לנשיאות, תותחית כהגדרתו, ובעיניו זו אכן חייבת להיות אישה על מנת להעלות את הסיכוי.
על דבריו אלה שאלנו את רימון אם בחירה באישה מובילה כל כך, ואחת הדוגמאות מדוברות ביותר היא מישל אובמה, לא תתקבל בעיני הבוחר האמריקאי כהודאה של ביידן בכך שהוא אינו מאמין שיעלה בידו להשלים קדנציה של ארבע שנים וככל הנראה גם הוא מעריך שייאלץ לפרוש לאחר תקופה כזו או אחרת, ומשום כך הוא בוחר בסגנית הראויה לכהן כנשיאה. רימון מצידו מבהיר כי לביידן אין הרבה ברירות והוא צריך לבחור בין אלטרנטיבות לא טובות מבחינתו, "ולכן אם הוא לא רוצה לפרוש הוא חייב להחליף את סגנית הנשיא במועמדת אישה שתהיה ראויה מאוד" גם במחיר תדמיתי שבו הסגנית תאפיל עליו ביכולותיה.
באשר לעימות הבא, האם נכון לביידן להופיע לעימות הבא או להודיע שהוא מוותר על רקע הכישלון הצורב בעימות הראשון, אומר רוני רימון כי הבעיה היא שבארה"ב העימותים הם חלק ממסורת הנמשכת מאז סוף שנות החמישים, כאשר התמודדו זה מול זה קנדי וניקסון. המציאות שם אינה כמו בישראל שבה המתמודדים מחליטים אם לקיים עימות או לא. מאחר וכך אין לביידן מנוס אלא להופיע לעימות.
מאחר וכך, ממליץ רימון לביידן לנקוט בצעד פחות שגרתי עבור פוליטיקאי. "לכל מועמד נותנים שתי דקות להשיב. מי אמר שצריך לנצל את כל שתי הדקות? ביידן תמיד הסתבך בקטע השני של התשובה, אז במקום שתי דקות תן תשובה של חצי דקה, כך לא תסתבך ולא ניתן להפריע לך באמצע כי מדובר בעימות סטרילי", ממליץ רימון.
ומכאן לטראמפ שהשיח על ניסיון ההתנקשות בו צפויה ללוות את מערכת הבחירות כולה. להערכתו של רימון קיימת סכנה לטעות מבחינת המפלגה הרפובליקנית והיא בהאשמה שכבר מתחילים חברי קונגרס רפובליקנים להשמיע כלפי הדמוקרטים בטענה שהסתה מצד הדמוקרטים היא זו שהובילה לניסיון ההתנקשות. האשמות שכאלה הן סוג של טעות שעלול לגבות מחיר מהרפובליקנים.
"יש דברים שאתה לא צריך להתערב בהם. האירועים כבר משחקים לטובתך, ויש בזה הרבה יותר עוצמה כשאתה מאפשר לתקשורת אובייקטיבית לסקר את האירוע באופן רגיל", אומר רימון ומוסיף כי לעיתים דווקא התגובה הפוליטית פוגעת ואינה מסייעת.
בתגובתו המיידית לניסיון הפגיעה בו, ביקש טראמפ "לשדר זה אני חזק ובריא וכוחותיי עימי. זה מדגיש את הפער הפיזי בינו לבין ביידן", אומר רימון המעריך כי רוח זו תמשיך לנשב באסיפות הבחירות של טראמפ.
עוד הוא מציין כי "בזכות האירוע הזה קרה לו משהו שמאוד מיטיב איתו. הוא קיבל הכרה עולמית שהוא לא היה משיג בשום דרך אחרת. הוא קיבל טלפונים וברכות להחלמתו מחלק ניכר ממנהיגי העולם שנתנו לו סוג של לגיטימציה בינלאומית. בבחירות המטרה היא להביא אנשים שמתלבטים לתמוך בך, ואלה אנשים שקיצוניות שמרנית לא תביא אותם, לכן זו הזדמנות להביא את האמצע, אבל בתנאי שתשנה את דרכך ותנצל את האירוע לשדר ממלכתיות. אף אחד לא יימנע מלהצביע לו בגלל ממלכתיות אבל יהיו מי שיתמכו בו בגלל שהעולם מחבק אותו".
בעימות, סבור רימון, יהיה על טראמפ לנצל את ההזדמנות להוכיח מנהיגותיות וממלכתיות שיוסיפו לו נקודות בציבור האמריקאי. "מאחר והעימות בתנאים סטריליים לגמרי - ובניגוד למה שקורה בישראל שומרים שם על הכללים - הוא צריך לעבור מהיותו פוליטיקאי לשדר שהוא הפך למדינאי". האם גם לו מומלץ לקצר בתשובותיו? "לזכותו ייאמר שהמצב הקוגניטיבי שלו הרבה יותר טוב משל ביידן. זה רק עניין של שליטה עצמית ולכן הוא יכול לדבר רגיל. הוא לא שוכח את הנושא או מה הסיומת של המשפט".