עמי איילון – כרוניקה של ניתוק ממורשת

עמי איילון הדגים באופן הכי מוצלח את הקשר המוחלט בין זהות ותודעה היסטורית עמוקה ובין ניצחון אסטרטגי.

לאיילון ישנן זכויות רבות ברמה הטקטית. הוא יודע לנהל מערכת ביטחונית ולפעול על פי הוראות שהוא מקבל מלמעלה. אבל איילון מצוי בתודעת תבוסה בסיסית ולכן לעולם לא יוכל להכריע את המערכה. איילון הוא כמובן משל לשכבה שלמה של קצינים לשעבר, חסרי השכלה יהודית וחסרי שורשים שמנסים בכוח להשתלט על ישראל.

השבוע עלה סרטון שבו הוא מספר על חברו הפלסטיני פרופ' נוסיבה. נוסיבה מבקש ממנו – "ספר לי על ההיסטוריה שלך" ואיילון מתחיל לספר על הוריו שהגיעו מהיכן שהגיעו. נוסיבה עוצר אותו – "לא! אני רוצה להבין מה אילן היוחסין שלך!" איילון הנדהם עונה לו – אין לי עץ משפחתי, כל הדור ההוא נהרגו בשואה. ואז הוא מבקש מהפרופ' שיספר על הנרטיב שלו; על אילן היוחסין של משפחתו ונוסיבה מספר בגאווה על אילן יוחסין שמגיע עד המאה ה-7 , תקופתו של מוחמד. איילון הנרגש מסיים במשפט מדהים: "אז אני יכול לבוא אליו ולהגיד לו - זה שלי ולא שלך?"

כלומר – אין לי שום זכות בארץ הזאת. אין לי שורשים כאן וממילא מה שנותר לי הוא לשרוד. לא מעבר לכך. "ניצחון"? מילה נוראה ואיומה – את מי ננצח? את מי שהם הבעלים האמיתיים של הארץ?

אפשר לדמיין את הרגע הזה שבו הדברים נאמרים. תדמיינו את עשרות אלפי תלמידי הישיבות היושבים ועמלים על גמרות בנות אלפי שנים, את הסבתות האתיופיות ששמרו את זכר בית מקדשנו אלפיים שנה. תחשבו על הרצל שקיבל השראה למנהיגותו ממשה רבנו שחי לפני 3500 שנה. תדמיינו את כולם עוצרים לרגע ומתבוננים באיילון. "אתה מטורף? צנחת לפה מן המאדים? זה האיש שמדינת היהודים שמה כדי שיגן עליה? אדם שלא מאמין שיש לו בכלל זכויות בארץ הזו?"

מיליוני לסתות יהודיות נשמטות בתדהמה.

חזרתי על כך מאות פעמים: "המורשת שלנו היא החוסן שלנו". מי שחושב שמורשת יהודית היא ענין לחופשות כי צריכים מקומות מעניינים לקחת אליהם את הילדים בקיץ, לא מתחיל להבין את האירוע. אנחנו חייבים להמשיך ולספר את הסיפור היהודי, שמתחיל אלפי שנים לפני שההורים שלנו הגיעו לכאן. אנחנו מוכרחים להכיר את העליות והמורדות ואת כל ההתפתלויות ההיסטוריות שבאו בסוף אל מחוז המבטחים שלנו – ארץ אבותינו, ארץ ישראל הקדושה. החוסן הלאומי נמצא פה על הפרק.

עמי איילון מדגים את היוהרה השמאלנית הקיצונית. בבורותו הנוראה הוא מסתכל לאחור ולא רואה כלום מעבר לארובות אושוויץ. מבחינתו אנחנו גזלנים שנכנסו לארץ לא להם, כדי להינצל מגורל נורא. אחרי מעשה הגזל המחריד הזה – צריכים איכשהו להתנהל מול העשוקים ואז מחפשים דרך "מוסרית" שאומרת – תנו לנו לגזול את אדמות תל אביב וישראל הקטנה ובתמורה אנחנו ננתב את כל הזעם הצודק שלכם אל היהודים המשיחיים החיים ביהודה ובשומרון.

נסייע לכם להעמיק את הטינה המוסרית העולמית כלפיהם, ובתמורה תרפו מהתביעה שלכם כלפי המקומות שלנו – תאפשרו לנו קיום, גם אם הוא לא מוצדק מוסרית מבחינתכם. מן עיסקה סיבובית בין השודדים ובין הקרבנות – אכן לא תקבלו את כל הצדק, אבל תקבלו מחנה שלם שממומן במאות מיליוני דולרים שיהפוך את היהודים ה'אחרים', למי שניתן לפגוע בהם ולהחריב את חייהם. זו העיסקה. בלעדיה אין לנו הישרדות.

איילון וחבריו שכחו לגמרי את מה שהרצל, חוזה המדינה ומוסר נפשו על תקומתה אמר עוד שנים רבות לפני אושוויץ, בנאום הפתיחה לקונגרס הציוני:

"אם אפשר לומר - שבנו הביתה. הציונות היא שיבה ליהודיות עוד קודם היותה חזרה אל ארץ היהודים"

את איילון לא נחזיר כנראה אל היהודיות. אבל נדע כולנו שסוד קיומנו אינו תלוי רק בכלים מברזל ובלוחמים נועזים. הסוד הוא בתודעה יהודית ציונית עשירה. איילון שם לנו תמרור אזהרה שנעצור לפני התהום.

הכותב הוא השר למורשת