אם יש ראיות ברורות לכך שבוצע מעשה סדום במחבל עצור - לא אמורים לחקור את החיילים שייתכן שביצעו את המעשה? הוגשה תלונה, מה רוצים שהפצ"רית תעשה? תטייח ותקווה שאף אחד לא יגלה?
הדרך של העיכוב לחקירה הייתה גרועה ורעה, אבל מה אנחנו כבר הרבה אחרי זה.
מה הטעם בפריצה לבסיס? מה הטעם בהתפרעות? מה הטעם בהצהרות הפומפוזיות של נבחרי הציבור ובראשם של השר האחראי על עבודת המשטרה?
לחיילים החשודים עצמם זה ודאי לא עוזר. בדיוק להפך. כל תשומת הלב הבינלאומית ממוקדת בעקבות כך לראות מה יעלה בגורל החקירה. תקשורת בינלאומית, מדינות זרות כולל מדינות שמספקות נשק לישראל, טריבונלים בינלאומיים - כולם יעקבו בקפידה לראות איך תסתיים החקירה. הלחץ הבינלאומי להוכיח שהחקירה לא טוייחה צפוי להיות בשמיים.
ללוחמים אחרים זה ודאי לא יעזור. ההצהרות הקולניות נגד היועצת והפצ"רית מגיעות בשקט בשקט יחד עם ויתורים מדיניים וצבאיים כדי להתמודד עם הלחצים הבינלאומיים שההצהרות הללו עצמן יצרו.
להצהיר שאתה נותן גב ללוחמים, ואז לתת לראש הממשלה ושר הביטחון לשלם בשקט את המחירים שההצהרות הללו גורמות - זה פשוט חוסר אחריות וציניות.
מי שצועק הכי חזק הוא לא בהכרח מי שעוזר הכי הרבה. יש עוד דברים שאני לא חושב שזה נכון להרחיב עליהם, אבל הלוואי שאנשים היו מבינים את ההשלכות.
לבסוף כמובן שראוי לציין שחזקת החפות עומדת לכל החיילים, וגם הנסיבות המורכבות והקשות ברורות לגמרי. זה שחוקרים את החיילים זה לא אומר שהם עצמם ביצעו את המעשה או שהם יועמדו לדין בסופו של דבר.