בִּשְׂדֵה תֵּימָן קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בו התקומם גווֹ השפוף מאימת הפרקליטים הרודים בו. בִּשְׂדֵה תֵּימָן מת המוסר הנוצרי החולני שהילך אימים על חיילינו.
מאות יהודים חמים ובריאים, ראו את הלוחם המתחנן לעם ישראל לבוא לעזרה, ומיד רצו לרכב ושעטו דרומה. בלי ארגון או יח"צ, בלי מימון אירופי, קם העם היהודי.
קם העם הבריא, חפץ-החיים, שמאס בקצינים פרוגרסיביים מנותקים, ואמר: עד כאן! עברתם את הגבול. כמה עוד אפשר לסבול אוטו-אנטישמיות והלקאה עצמית? כמה עוד אפשר לסבול את מערכת המשפט הרקובה של ישראל, שנדמה שאפשר לייחס לה הכל, חוץ ממשפט וצדק: ניתוק וניכור, העדפת האויב, סטנדרט כפול, אכיפה בררנית, בוז למסורת ישראל, ומעל הכל: סירוס צה"ל וכבילת ידי הלוחמים. קומץ ביריונים בגלימות שחורות שלא נותן לצה"ל לנצח.
נדירים הם הרגעים הספונטניים הללו בהם מתגלה הבריאות הטבעית. לא ניתן לזייף אותה, וגם לא ניתן לנצח אותה. היכן שנכשלו מצרים, בבל, פרס, יוון ורומא – ייכשל גם בג"ץ. העם החכם והנבון הזה לא צריך לקבל הטפות מוסר מהדת החקיינית העלובה, השפחה שירשה בכוח הזרוע את גבירתה, ושפכה נהרות דם יהודי כמים. הנצרות העלובה, המערב החולה והגוסס שאיבד את עצמו לדעת במדיניות פתיחת גבולות מופקרת, המערב הזה שבשם 'זכויות אדם' הפכו בירות אירופה לפרברי אונס ופראות מוסלמית, הם ייתנו לנו שיעור במוסר?!
עמנו העתיק לימד את העולם כולו צדק ומוסר, דברי נביאינו חרוטים באקדמיות ובתי מחוקקים ברחבי העולם; ואילו רק בארץ הקודש מתביישים היהודים במורשתם המפוארת! שיא השפל נרשם כאשר "נציג ישראל" בבית הדין הבינ"ל בהאג, השופט אהרון ברק הצביע בהחלטה נגד מדינת ישראל. והעם רואה, ועיניו כלות, ואינו יודע לאן להוליך את החרפה. היה צריך עוד טעות אחת, טעות אחת יותר מדי של מערכת המשפט, והסכר ייפרץ. וכך קרה בשדה תימן. לנגד עינינו, דור חדש הולך וקם. דור בריא של יהודים גאים, בני הארץ הזו, התובעים את עלבונה של אומתם, מוחים בזעם על כבודה שנרמס.
טוב יעשו פרקליטי הנוח'בות המתנשאים, אם במקום לטלפן ללקוחות לא מרוצים בעזה, יטו אוזן לשמוע וללמוד את עומק הבריאות הטבעית המתפרצת במחאה הספונטנית הזו:
עם ישראל יודע, כי בעומק העניין, המלחמה נגדנו היא לא מלחמת קיום רגילה, שהרי אנו לא מפריעים לאויבינו להתקיים. הם קמים עלינו מפני מה שאנו מייצגים, מפני מה שהם רואים בנו (ואנו קצת שכחנו). רק השבת לימדנו רש"י על הפסוק (במדבר לא, ג): "הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־יְדוָ֖ד בְּמִדְיָֽן"- "שֶׁהָעוֹמֵד כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ עוֹמֵד כְּנֶגֶד הַקָּבָּ"ה". ישראל הם נוכחות האלוקים עלי אדמות. הם נציגי הטוב, היושר, הצדק והמוסר. כנגד זה אויבינו קמים, ואת זה הם שוחטים ומבזים. כאשר הקמנו את צה"ל, לא חשבנו רק על הבטחת קיומנו. עומק הבשורה בקיומו של צבא יהודי הוא שלטוב יש צבא, למוסר יש צבא, לערכים האלוקיים יש טנקים ומטוסי קרב. ותפקידם אחד: לכלות את הרע מן העולם.
כאשר מתרחקים מהמקור האלוקי, מיטשטשת צדקת הדרך, וצה"ל הופך להיות צבא להגנה עצמית בלבד. או אז מציקה הפיצ"ריה כל כמה דקות: הוא מעורב? הוא משוייך ארגונית? הוא מהווה סכנה? שאלות אלו מסגירות את נביבות הרוח של מערכת המשפט הפרוגרסיבית, שאיבדה כל מגמה מוסרית, ושכחה מי טוב ומי רע. אנו לא שכחנו. ואנו כאן כדי להזכיר: אנו הטובים ואנו ננצח, ובנצחוננו יתבסם העולם, יזדכך וייטהר.
באובדן הרשעים יכלה הרשע, ועתיד טוב יותר יובטח לכל באי עולם. לא נוותר על פחות מהניצחון המוחלט, לא ניכנע למערכת חולה שאיבדה את ערכיה: אין יותר מוסרי מלהיפרע מבני שטן אלו. העולם הולך ומתקדם, ולהם אין מקום בחברה אנושית מתורבתת.
"הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ" (תהילים קב, כז).
הכותב הינו חבר ארגון 'תודעת זהות' ומרצה במיזם 'דור הניצחון'.
לתגובות: ori15cohen@gmail.com