את יניב צברי, מנהל הגרעין התורני 'רעות' שבשדרות, פגשנו בכנס הגרעינים השני של קרן קהילות, וגם ממנו ביקשנו לחזור אל בוקר שמחת תורה בעירו שדרות.
"כמו כל המשפחות בשדרות היינו בבית עם הילדים. עמדתי לצאת לתפילה, יצאתי החוצה והשכנים עצרו אותי ואמרו לי 'אל תצא, יש מחבלים בחוץ'. שמענו יריות, נכנסנו הביתה ונשארנו בבית עד מוצאי השבת. לא ידענו מה קורה ולא הבנו את גודל האירוע. אנחנו רגילים לקסאמים ואירועים וחשבנו שכנראה קרה משהו בעזה, אבל לא משהו דרמטי".
ההבנה שהפעם מדובר במשהו משמעותי הרבה יותר הגיעה בשעת צהריים כאשר בתו של יניב התקשרה מבית של חברה כשהיא בוכה ומספרת 'אבא, יש מחבלים בעיר'. "הבנו שזה משהו רציני יותר. במוצאי החג קיבלנו את כל ההודעות על חברים טובים שנהרגו ונפצעו והתחלנו להבין מה קורה. משם יצאנו לפעולה".
כגרעין תורני משימתי היה ברור מהר מאוד שעל אנשי הגרעין להתגייס כעת למשימת החירום שנופלת על העיר. "התגייסו הרבה אנשים, פתחנו קבוצת ווטסאפ של מאתיים מתנדבים שעזרו וחילקו אוכל לאנשים בבתים, תרופות לקשישים, מים וכל מה שצריך בשיתוף פעולה עם הרשות. כך היה ביומיים הראשונים כשאנשים לא רצו לצאת החוצה מחשש של מחבלים וירי. מתנדבים עברו מבית לבית וחילקו מוצרי מזון", הוא אומר ומציין כי למתנדבים מבני העיר חברו גם מתנדבים שהגיעו מחוצה לה.
"מאוחר יותר המוקד עבר למוקדי הפינוי בחוץ ולשם העברנו את הפעילות שלנו. אחרי יומיים התחלנו לעבור במלונות וגילינו דברים מדהימים. גילינו שאנשים נמצאים ללא מכונות כביסה ומייבשי כביסה, משפחות בבתי מלון אבל לא יכולות לכבס בגדים. גייסנו תורמים ויחד איתם הקמנו מעל ארבעים מכבסות בכל הארץ שעזרו ונתנו מענה לכל העיר".
אתגר הפעילות המתפזרת לכל רחבי הארץ לא היה פשוט, אומר יניב, אך בעזרת מתנדבים רכובים גם עם האתגר הזה התמודדו תוך הקשבה רציפה לצורכי הציבור, מה שחשף את הקשיים והחוסרים עימם מתמודדים המפונים. כך במציאת פתרונות לילדים ללא מעונות וגנים וכך בהיעדר תעסוקה, אנשי הגרעין שידכו בין אלה לאלה ויצרו מציאות חדשה.
כעת נערכים אנשי הגרעין לאתגרי העתיד בשדרות ובעוטף. "העיר גדלה ואיתה גם אנחנו צריכים לגדול", הוא אומר ומגיש את תחושת השליחות למען עם ישראל כולו בתקופתו הקשה והמאתגרת.