חברי סגל אקדמי ומנהלי באוניברסיטה העברית שלחו מכתב להנהלה שבו הם מותחים ביקורת על פרישתה של פרופסור נדירה שלהוב קיבורקיאן לאחר סערה שעוררה כשהתבטאה נגד ישראל והכחישה את האלימות המינית בטבח השבעה באוקטובר.
"אנחנו, חברות וחברי סגל אקדמי ומנהלי באוניברסיטה העברית, למדנו בצער רב מהתקשורת על פרישתה של עמיתתנו פרופ׳ נאדרה שלהוב קבורקיאן מהאוניברסיטה העברית, בתום עשרות שנים של לימודים, הוראה ומחקר", כתבו חברי הסגל.
הם האשימו כי "פרישתה באה בעקבות מסע השחרה בן קרוב לשנה, שכלל מכתבים פומביים של הנהלת האוניברסיטה ושל קולגות שביקשו להוקיע ולנדות אותה, פרסומים בתקשורת ואף חקירה משטרתית מתמשכת ומשפילה (כולל מעצר למשך לילה שלם). ללא קשר לעמדותינו במקרה הפרטי הזה, אנחנו רואים בפרישתה ובמהלכים שהובילו למהלך זה מכה אנושה לאוניברסיטה העברית ולחופש האקדמי בה".
כותבי המכתב, פרופ' עמוס גולדברג, פרופ' אביגיל יעקבסון, פרופ' שלומי סגל, פרופ' ליאת קוזמא וד"ר עינת רובינשטיין, הוסיפו כי "לאורך הדרך, החל מראשית הפרשה בחודש אוקטובר, התייצבה הנהלת האוניברסיטה לצד מאשימיה של פרופ' שלהוב קבורקיאן ובצעד חריג השעתה אותה מהוראה בסוף הסמסטר הראשון. כל זאת מבלי לבחון את דבריה לעומקם ותוך יציאה בהצהרות לתקשורת שפגעו בה, בשמה הטוב ובבטחונה האישי".
לטענתם, "התקשורת הוציאה משפטים מהקשרם, עיוותה את דבריה וייחסה לה דברים שלא אמרה, והצהרות האוניברסיטה גינו אותה תוך הפרה בוטה של כללי הביקורת המקובלים במסגרת מחקר אקדמי חופשי. במסגרת אקדמית כשלנו ניתן להתמודד עם עמדות שונות, חלקן ביקורתיות ומטלטלות ולא בהכרח נעימות לאוזן, להביע חוסר הסכמה במידת הצורך אך עדיין לשמור מכל משמר על חופש ביטוי ועל חופש אקדמי".
"במקום להאזין לדבריה של פרופ' שלהוב קבורקיאן ולהתמודד עם טענותיה לגופן, בחרה ההנהלה להתמודד עם חצאי אמיתות והכללות גורפות. כאשר היא הוזמנה לחקירה משטרתית על סמך מאמריה האקדמים (דבר אבסורדי לכשעצמו), האוניברסיטה התנערה ממנה בפומבי ואף נציג של האוניברסיטה לא התייצב לצידה במשך אף אחת מחקירות המשטרה המשפילות שאליהן נדרשה להתייצב. גם עתה, הידיעה על פרישתה של פרופ' שלהוב קבורקיאן נחגגת בתקשורת, בתוספת שקרים וחצאי אמיתות ותוך פגיעה בפרטיותה", הוסיפו.
לסיום כתבו: "אנחנו מבטאים בזאת את אכזבתנו העמוקה מהנהלת האוניברסיטה, ואת חששנו לבטחוננו ולבטחונם של עמיתינו ותלמידינו בימים הקשים שעוד צפויים לנו. הסיום הכואב של פרשה זו הוא מסר משתיק ומשתק עבור חוקרי וחוקרות האוניברסיטה כולם, לא כל שכן עבור חוקרות וחוקרים פלסטינים. כפי שנכתב במכתב חברי הסגל להנהלה באפריל, השנה זו היתה נאדרה שהועמדה ללא מגן על ספסל הנאשמים, ומחר זה יהיה כל אחד ואחת מאיתנו".
רס"ן במיל' שי רוזנגרטן, יו''ר תנועת אם תרצו מסר: "באקדמיה הישראלית, הכל הפוך. במקום לגבות את כוחותינו, יש מרצים ששולחים מכתבים לממשל האמריקאי במטרה להפעיל אמברגו נשק. במקום להרחיק תומכי טרור, מקפידים לגבות אותם ומתעקשים לא לכתוב בתקנון אף מילה על הרחקת תומכי טרור. במקום לתמוך בהרחקת המרצה החצופה עוד באים בטענות לאוניברסיטה. השינוי יבוא, או בחקיקה או מתוך הקמפוס. האקדמיה הישראלית חולה אנושות, אנחנו נדאג להבריא אותה".