בג"ץ הורה בצהריים (ראשון) לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולאפשר הצבעה שתביא למינוי נשיא קבוע לעליון.

התפקיד לא מאויש במשך קרוב לשנה כשמאז פרשיתה של הנשיאה לשעבר אסתר חיות ממלא את מקומה השופט עוזי פוגלמן.

לוין שמשמש גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים סירב לכנס אותה בשל העובדה שלא רצה לאפשר בהצבעה את המשך שיטת הסניוריטי ומינוי השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.

פסק הדין, שניתן בהרכב של שלושה שופטים - יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין - קובע כי מדיניותו של השר לוין, לפיה לא יכנס את הוועדה עד להשגת הסכמה רחבה על זהות הנשיא, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם תכליתו.

פסק הדין המלא

השופטת וילנר, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה כי "מדיניות זו אינה מביאה בחשבון את תכליתו העיקרית של סעיף 7(א) לחוק ואינה מעניקה לה כל משקל". היא הוסיפה כי "קשה להלום שמינוי נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש כאמור גם כראש הרשות השופטת ומהווה אחד מ'סמלי השלטון' של מדינת ישראל, יסוכל משך למעלה משנה רק משום שהשר אינו משלים עם מנגנון הבחירה שקבע המחוקק בעניין זה".

השופט שטיין הדגיש בחוות דעתו כי "השר רשאי אמנם להימנע מכינוס הוועדה לפני השגת הפשרות וההסכמות הטובות בעיניו כפוליטיקאי, אולם זאת – בטרם כלו כל הקיצין וכל אימת ששיתוק המערכות אינו עומד על הפרק. בהגיענו לנקודה של שיתוק המערכות, השר חייב לכנס את הוועדה".

השופט גרוסקופף הוסיף כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי לעת הזו, משחלפו 11 חודשים בהם מערכת המשפט מתפקדת ללא נשיא לבית המשפט העליון ובחסר של שני שופטים בבית המשפט העליון, קיים צורך מערכתי אקוטי במינוי נשיא לבית המשפט העליון ובהשלמת מכסת שופטיו".

לוין הגיב: "הצו שניתן לפני זמן קצר, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש.הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק. הצו הוא המשך ישיר לדרך המינויים הפסולה במערכת המשפט, כפי שראינו בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה. בדיוק בשל כך, פעלתי עם הקמת הממשלה לשינוי המצב. עם פרוץ המלחמה, החלטתי לעצור את החקיקה ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על ידי השופטים באופן ציני, כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים".

"הפשרה ההוגנת שהצעתי לביצוע מינויים בבית המשפט העליון, נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה. כי מבחינתם, למה להתפשר כשאפשר להשתלט על הליך המינוי בכוח, גם במחיר יצירת משבר חוקתי? הצו שהוצא היום אינו מכוון כלפיי באופן אישי. זוהי סטירה בפרצופם של כ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית, ושל רבים נוספים שדורשים את גיוון מערכת המשפט. הצו זורק את קולותינו לפח, הופך אותנו לאזרחים סוג ב׳, ומותיר באוויר את ידנו המושטת לפשרה. נשיא בית המשפט העליון שמתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה".

ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר מסר: "קורא לשר המשפטים יריב לוין להתנהל באחריות, לקיים את פסיקת בג"ץ ולפעול בעצמו לכנס את הוועדה ולבחור נשיא לבית המשפט העליון. אם שר המשפטים חלילה יבחר שלא לפעול כך, על הוועדה להתכנס ולבחור את נשיא בית המשפט העליון. דעתי היא כמובן שטובת עם ישראל שהדבר יעשה על ידי שר המשפטים, בהתאם לפסיקת בג"ץ והמועדים הקבועים בה. חבריי להנהגת לשכת עורכי הדין ואני לא נרפה עד לכינוס הועדה לבחירת שופטים ובחירת נשיא שאין עליו מורא - זולת מרותו של הדין".

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי מסר: "קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל נסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכח הזרוע, הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל".

"ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים. בכל מקרה, אסור לשתף עם זה פעולה. זה בניגוד לחוק! עוצרים את הדיקטטורה השיפוטית".

חבר הוועדה למינוי שופטים, יו"ר סיעת עוצמה יהודית ח"כ יצחק קרויזר אמר כי "בית המשפט העליון שם היום את המסמר האחרון בארון אמון הציבור, שהולך ופוחת במערכת המשפט, תוך המשך השתלטות כוחנית על ההליכים הדמוקרטיים והחוקיים של הוועדה למינוי שופטים. מול עינינו נבנית אוליגרכיה משפטית שבה פסקי הדין ידועים מראש עוד לפני שניתנו, כחלק ממגמה המתקרבת בכוחניות למשטרים הנהוגים בעולם השלישי. בפסקת בג"ץ השערורייתית נתקע טריז בלב הדמוקרטיה, באחדות העם, ובכך נרמסת החלטת הבוחר.

ממצב של 'דיפ סטייט' שקוע במעמקים, אנו עוברים לצונאמי שמשתלט על יסודות המשטר הדמוקרטי ומפר את שיטת האיזונים והבלמים בין הרשויות. השליטה ממשיכה באמצעות מנגנוני הפחדה על הציבור ועל אנשים פרטיים. ייקח זמן, אך נמשיך לפעול כדי להחזיר את השפיות לחיי האזרחים, כך ששלטון בג"ץ יחזור להיות שליח העם ולא ריבון אבסולוטי שעל פיו יישק דבר", הוסיף קרויזר.

עו"ד אליעד שרגא יו"ר התנועה לאיכות השלטון אמר כי "קבלת העתירה שלנו היא ניצחון אדיר לדמוקרטיה הישראלית. בית המשפט העליון הוכיח שוב את חשיבותו כשומר הסף של הדמוקרטיה, ואנו גאים שהתנועה לאיכות השלטון הובילה מאבק זה. הפסיקה מבהירה כי אין אדם, גם לא שר בממשלה, שהוא מעל החוק".