
זה ברור שגם עכשיו, אחרי שכולם כבר אמורים לדעת שאין הבדל בין הרש"פ לחמאס, מערכת הביטחון ממשיכה להאמין בקונספציית 'חמאס מורתע', שנכון לקרוא לה 'קונספציית קפלן', ולכן משוכנעת שאפשר "להרגיע את השטח" אם רק ניתן לאויבים שלנו נשק מאיראן, כסף מקטאר ועבודה בישראל.
ידיעה אחת של אלון בן דוד ורביב דרוקר מסכמת את העניין הזה כך: "שר הביטחון, ראש שב"כ והרמטכ"ל הזהירו את הקבינט מהמצב הביטחוני ביהודה ושומרון, וביקשו להרגיע את השטח – בדגש על העברת הכספים לרשות וסטטוס הקוו בהר הבית. במידה והמצב אכן יגיע לידי פיצוץ, תגובת צה"ל תגיע על חשבון הלחימה ברצועת עזה" (רשת 13, 10.9.24).
מערכת הביטחון יכולה "להרגיע את השטח" בדרכים אחרות, למשל הטלת פצצה על מצעד נוחבות בג'נין, הגליית תושבי חווארה לשכם, הקמת ישובים חדשים ביו"ש וכיו"ב. אבל גלנט הרצי ובר רוצים להרגיע את "השטחים" בדיוק כמו שהם הרגיעו את עזה. אם רק ניתן לפרטנרים שלנו ב"שטחים" רובים, כסף ופרנסה בטוח נקבל שקט. אם זה עבד בעזה אז למה שזה לא יעבוד ב"שטחים", הערבים הם אותם ערבים, לא?
ישנם עוד סימנים שמראים בבירור שהאמונה של זרועות הביטחון ב'קונספציית קפלן' לא רק שלא מתה, אחרי השבעה באוקטובר היא התחזקה. אם עסקת גלעד שליט הצליחה להרגיע את השטח אז הגיוני לחשוב שגם עסקת חטופים קטנה תרגיע את השטח. אם אחרי ההתנתקות/גירוש יצאנו וחזרנו לציר פילדלפי מתי שרק רצינו, בטוח ש"נחזור לפילדלפי אם וכאשר נידרש" וכו' – אלה חלק מהסימנים המעידים ש'קונספציית קפלן' חיה ובועטת.
הדבקות הזאת בקונספציה שהתבררה כמנותקת מהמציאות, חסרת כל בסיס עובדתי, הרת אסון, היא בין היתר תוצאה של אמונה שצמחה כאן, שהערכות ביטחוניות הן סוג של נבואות, ושראשי אמ"ן-שב"כ הם סוג של נביאים – לאסוננו נביאי שקר. אותם ראשי מערכת ביטחונית שממשיכים לדבוק ב'קונספציית קפלן' מתנהגים כמו חברים בכת שמאמינה לנבואות שיוצאות מהקריה, כי ברור לכל בר דעת שמדובר בנבואות שקר.
רבים מבינים שגלנט הרצי ובר ממשיכים להאמין ב'קונספציית קפלן' למרות השואה בנגב. אבל לי נפל האסימון רק אחרי ששמעתי לפני כמה ימים שצה"ל-שב"כ רוצים לתת לרש"פ רובים ולהכניס "פועלים" לישראל כדי "להרגיע את השטח".
בו'אנה, אמרתי לעצמי, גלנט הרצי ובר לוקים בדיסוננס קוגניטיבי, הפרעה נפשית שפוגעת קשה בשיקול הדעת, שמאפיינת בעיקר חברים בכתות, שמתחזקים באמונתם דווקא בזמן שהמציאות מתבררת כהפוכה ב- 180 מעלות מהאמונה/קונספציה שלהם (אל תלמדו מוויקיפדיה על דיסוננס קוגניטיבי).
ליאון פסטינגר, הנרי ריקן וסטנלי שכטר שזיהו ראשונים את ההפרעה הנפשית הזאת, נתנו לה את השם 'דיסוננס קוגניטיבי' אחרי התבוננות בגברת קיץ' הנביאה ובחברי הכת שלה, שכינו את עצמם בשם 'המחפשים' (The Seekers). הנביאה קיץ' וחסידיה האמינו שבתאריך מסוים יבואו חייזרים בצלחת מעופפת כדי להציל רק אותם מהמבול הממשמש ובא. כשהתאריך הגיע וכלום לא קרה, פסטינגר וחבריו ראו ש'המחפשים' רק התחזקו באמונתם בגלל הגברת קיץ' שהמשיכה להתנבא שהצלחת בוא תבוא. 'המחפשים' המשיכו לחכות במשך ימים ארוכים, עד שהעייפות, המתח והרעב פיזרו אותם לכל עבר (כל זה פורסם בספר When Prophecy Fails).
הגברת קיץ' ותריסר חסידיה שהיו תקועים באיזו עיירה נידחת באילינוי לא סיכנו אף אחד חוץ מעצמם. לעומת זאת, חברי כת 'חמאס מורתע' שגם הם לוקים בדיסוננס קוגניטיבי – מדובר באבחנה של היסטוריון ולא של פסיכולוג – ממשיכים לתפקד כאילו כלום לא קרה, ובכך מסכנים את חיי כולנו באופן ממשי.
האבחנה ההיסטורית שראשי מערכות הביטחון של מדינת ישראל לוקים בדיסוננס קוגניטיבי שפוגע קשות בשיקול הדעת שלהם לא מספיקה כדי לשלוח אותם לטיפול מקצועי, גם בניגוד לרצונם. היא כן מספיקה כדי לשלוח אותם הביתה בהקדם האפשרי. האחריות לעשות את זה מונחת במלואה על הממשלה והעומד בראשה, שמשאירה בתפקידם אנשים שמעמידים את ישראל בפני סכנה קיומית ממשית.