סגן ראש המועצה האזורית שומרון רס"ן במיל' דוידי בן ציון, שלחם מהשבעה באוקטובר, שוחח בכנס ירושלים בשדרות של העיתון בשבע וערוץ 7 עם אילנית סוויסה, תושבת כפר עזה.
בשיחה נחשפו רגעים מטלטלים מהלחימה בשבעה באוקטובר, והאומץ שנדרש במצב הקשה בשטח
אילנית פתחה את השיחה בשאלה אישית שנגעה לרגעים הראשונים של הלחימה. "אני רוצה לשאול אותך, דוידי, אתה מוקפץ ב-7 באוקטובר, מה עובר לך בראש באותו רגע?".
דוידי השיב כי קבלת ההחלטה על ידי כרמי, מפקד הגדוד, להקפיץ 600 חיילים ללא פקודה מלמעלה, הייתה צעד אמיץ במיוחד. "היינו עם האמרים פתוחים ובלי קרמי, החיילים היו מצוידים רק בווסטים רגילים, וההחלטה להיכנס לשטח כשכפר עזה שורץ מחבלים, הייתה ללא ספק נועזת".
בין הסיפורים שעלו היה גם פינוי המשפחות בלילה, בעוד החיילים הובילו עשרות משפחות מהיישוב למרכז הארץ, כשאין להם שום הגנה מירי. דוידי הדגיש את המתח והדרמה ששררו באותם רגעים: "חשבתי על הזכות שנפלה בחלקנו, ושאלתי את עצמי איפה צה"ל? הסתכלתי על הכביש והשמיים שהיו ריקים, והבנתי שאין מישהו אחר".
המתח בין הכרת התודה לצה"ל לבין האכזבה העמוקה מהכישלון בהגנה על היישוב בא לידי ביטוי גם בשאלתה של אילנית. "מצד אחד שמחתי לראות את החיילים, אבל מצד שני יש כעס גדול", היא אמרה. דוידי הסכים והביע תחושות דומות: "הייתה כאן פשלה נוראית על גבול הפשיעה. שני הדברים האלה – התודה והכעס – ימשיכו לחיות בתוכנו".
אחד הרגעים האישיים ביותר בשיחה היה כאשר דוידי שיתף בסיפור הצלת משפחת נרקיס, תושבת כפר עזה, כאשר הכניסו חייל דרך חלון הבית. הוא סיפר: "דפקו על דלת הממ"ד אך לא נענו, שכן אנשים פחדו מהתחזות לחיילי צה"ל על ידי מחבלים. כדי להוכיח את זהותו, החייל נשאל שאלות יוצאות דופן". דוידי סיפר כי בתה של נרקיס ביקשה מהחיילים לשיר את "שיר הרמטכ"לים", כדי לוודא שהם באמת חיילי צה"ל. החיילים עמדו במשימה, והדלת נפתחה.
השבר האישי והאומץ להוביל
בהמשך הוא תיאר כיצד פגש את שמעון אלקבץ, אביה של סיון שנרצחה ביישוב. "זה היה מצמרר לשמוע הקלטות של השיחות בין בני המשפחה במהלך המתקפה", סיפר. הוא הדגיש את העוצמה הרגשית של המפגש ואת חשיבות האומץ האישי שלקח על עצמו לדבר עם שמעון בזמן כה רגיש, למרות העצב והכאב.
במקביל, הדגיש את תחושת האחריות המוטלת על כתפי המילואימניקים, שכמו רבים אחרים, קמו מיד והגיעו למקום למרות היעדר הנחיות ברורות. הוא הזכיר כי גם ברגע זה, ישנם עשרות אלפי מילואימניקים שממלאים תפקידים קריטיים בהגנה על המדינה – מכל חלקי החברה, מתל אביב ועד יישובים ביהודה ושומרון.
לקראת סוף השיחה, אילנית הציגה לו שאלה אישית נוספת, הפעם נוגעת לפוליטיקה. היא סיפרה כי לאחר ה-7 באוקטובר איבדה את זהותה הפוליטית, ושאלה אם המלחמה שינתה גם את עמדותיו.
הוא ציין שהוא איש ימין ותושב אלון מורה, "הנושא המרכזי היום הוא לא ימין מול שמאל, אלא עם ישראל מול אויביו". עבורו, המלחמה חידדה את העובדה שכולנו מאוחדים ברצון להחזיר את החטופים ולנצח את האויבים המשותפים שלנו.