ישראל מציינת 12 חודשים לטבח השבעה באוקטובר. במסדרונות הכנסת פגשנו את מרב סבירסקי, ששכלה את שני הוריה בטבח ואחיה נרצח וגופתו מוחזקת בידי חמאס, והיא מספרת על השנה הקשה שעברה המשפחה.
"שנה של כישלון בהצלת האזרחים שנחטפו לעזה, 101 אזרחים שלפחות חצי מהם עוד בחיים. עשרות מהם בחיים ונכשלנו כמדינה בהחזרתם. המדינה כשלה בלהחזיר את גופתו של אח שלי", אומרת מרב ומוסיפה כי "קודם כל המדינה כשלה בלהציל אותו".
כעת, היא אומרת, "נגררנו לכאילו מלחמת אין ברירה. הייתה ברירה והיה מתווה ואפשר היה לחתום עליו, להפסיק את הלחימה בעזה ואז להתפנות לצפון אחרי שתהיה קצת השקטה, אבל נגרנו לצפון כששתי הזירות קשורות אחת בשניה". שאלתה לחברי הכנסת היא "איך אנחנו יוצאים מזה? ואיך אתם דואגים שהחטופים יחזרו הביתה בחיים?".
"הרי בסוף המלחמה תיגמר איכשהו ומלחמות כיום לא מסתיימות בהכרעה מוחלטת. אנחנו לא בעידן הזה. המלחמה תיגמר בהסכם בצפון והסכם בדרום ויהיה הסכם להחזרת החטופים, אבל השאלה היא אם הם יהיו בחיים. תהיה הפסקת לחימה בעזה כמו שתהיה הפסקת לחימה בצפון, אבל בכמה חיי אדם נשלם? חיי חיילים, חיי אזרחים בתוך גבולות ישראל וחיי החטופים ששם. למה מחכים?".
מרב מסרבת לקבל את הטענה לפיה אין משא ומתן כיוון שאין עם מי לדבר. "זו חובתה של המדינה שיהיה משא ומתן. החמאס לא אחראי לחיים של האזרחים הישראלים ששם. מדינת ישראל היא זו שאחראית והיא אחראית לזה שכל הזמן יהיה מו"מ, אבל כרגע הפנו את כל הקשב לצפון ומקריבים את חיי החטופים למותם ומקריבים חיי חיילים ואזרחים".
לשאלתן של משפחות שכולות שבניהם נפלו בקרבות להשבת חטופים, אם משמעות דבריה שנפילתם הייתה לשווא, מזכירה מרב כי גם היא משפחה שכולה והוריה נרצחו גם הם. "מאז שהם נרצחו ובוודאי אחרי שאיתי נרצח, אני נלחמת להציל חיים, לא כדי להרוג חיים. חיי אדם הם ערך עליון. ברור שלא יהיה ניצחון מוחלט. ישראל היא לא מדינה שיכולה להיות מבודדת בעולם. בעידן הזה מלחמות מסתיימות בהסכמים והסכמים עושים עם אויבים ולא עם חברים, אבל למה כל כך הרבה חיי אדם ירדו לטמיון? מה חשוב כאן במדינה הזו? במקום שבו גדלתי ערך חיי אדם הוא ערך עליון וזה כבר לא כך במשך שנה".
כמי שגדלה בקיבוץ בארי אומרת מרב שאינה רואה איך חברי קהילת בארי יחזרו לחיות שם כאשר מעבר לגדר עדיין נמצאים בני קהילתם, חיים או מתים. "איך הם יוכלו לחזור? איך כל אחד יוכל לחיות כאן כשהוא יודע שהאחים שלו לא שווים כלום ושלאף אחד ממקבלי ההחלטות לא אכפת מהחיים שלו? כך אני מרגישה. יש מה לעשות ותפקידנו להוציא אותם וליזום את המשא ומתן".
בעיניה האינטרס שעומד מאחורי ההתנהלות כעת הוא אינטרס שימור השלטון, "ובתוך זה לראש הממשלה יש את האינטרסים שלו, והם לא תואמים אינטרסים של אזרחי המדינה. זה לא תואם את הערכים של המדינה הזו".
מאזרחי ישראל מבקשת מרב להיזכר בערכיה של המדינה, ערכי החיים, "לא לוותר לשניה על החיים שלהם, כי מי אנחנו אם אנחנו מוכנים להקריב חיים? איך נוכל לחיות כאן? איך כל אחד ירגיש מוגן כאן?".

