משה קצב לוחץ את ידו של רוברט דסה
משה קצב לוחץ את ידו של רוברט דסהצילום: עמוס בן גרשום / לע"מ

ברמת השרון הלך אמש (שלישי) לעולמו רוברט דסה, אחד מקורבנות פרשת "עסק הביש", בגיל 91.

הוא הותיר אחריו את רעייתו דינה, שלושת ילדיו ושבעה נכדים. דסה הוא האחרון שנותר בחיים מהפרשייה הכואבות במדינת ישראל.

דסה, שנולד באלכסנדריה שבמצרים, ריצה 14 שנה בכלא המצרי. בנעוריו היה פעיל ציוני מסור והתבלט בפעילותו ב"בני עקיבא".

ב-1951 גוייס דסה יחד עם צעירים ציוניים אחרים בקהיר ואלכסנדריה, על ידי אברהם דר, שליח יחידה 131 של המודיעין הצבאי, שהגיע למצרים במטרה להקים רשת ריגול וחבלה. אחרי הגיוס פעלו שתי חוליות של המוסד במצרים אחת באלכסנדריה והשנייה בקהיר.

ביולי 1954 קיבלו חברי החוליות הוראה לפעול ולהוציא אל הפועל את תוכנית המבצע שעד היום לא ברור מי נתן את ההוראה לפעול. התוכנית חוללה אסון של ממש והובילה לחשיפת החוליות ותפיסתן.

דסה וחבריו עברו עינויים קשים בעת החקירה וסבלו קשות גם בכלא. לדסה נגרמו נזקים בלתי הפיכים בשלהם אף הוכר לאחר עלייתו ארצה כנכה צה"ל. במהלך השהות בכלא גילה דסה תעצומות נפש וכושר הישרדות מדהים.

בכתבה שפורסמה בעבר במקור ראשון סיפרו רוברט דסה ומאיר זפרן איך בכל ימי כלאם לא ידעו חברי הרשת שהם חלק מפרשייה גדולה בהרבה, "פרשת לבון", שסיבכה בכירים בצה"ל ובמערכת הפוליטית בישראל במסכת הסתרות, שקרים, התחמקות מאחריות וזיופי מסמכים. לימים אף הביאה הפרשה להתפטרותו של דוד בן־גוריון מראשות הממשלה. כשגילו את שהתרחש, הצטרף למכאובי הגוף והנפש גם עלבון כבד.

לאחר הגעתו לישראל למד רוברט באוניברסיטת תל אביב בחוגים לשפה וספרות ערבית ולהיסטוריה של המזרח התיכון ועבד שנים רבות כעיתונאי במחלקה הערבית של הטלוויזיה הישראלית. הוא קיבל דרגת רב-סרן בחיל המודיעין, ומאוחר יותר הועלה לדרגת סגן אלוף.