
מי היה רוצה שילדיו יהיו חשופים לסכנות, ועוד יקבלו על כך עידוד ממשרד החינוך? אף אחד.
אבל זה בדיוק מה שקורה עם 'תקציב הסובלנות' במשרד החינוך, שמטרתו: 'קבלת האחר'. איזה 'אחר'? חרדים? דתיים? סתם ילדים חלשים? לא. מדובר על עוד אפיק תקציבי מיני רבים לארגוני הלהט"ב שמקדמים כמובן אג'נדה אולטרא-פרוגרסיבית שמטשטשת את ההבדל בין המינים, ממציאה 'מגדרים', 'משפחות', והורסת את התא המשפחתי הטבעי לפיו אישה נישאת לאיש והם מביאים בשמחה ילדים לעולם, בנים ובנות.
יואב קיש, שר החינוך מטעם הליכוד שנבחר בקולות הציבור המסורתי שאוהב את יהדותו, לא מצא תקציב להסברה בנושא ערכי המשפחה היהודית, הזהות האישית לפיה איש הוא איש, ואישה היא אישה, ואדם יכול לשמוח בזהותו כיציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.
ומה קורה כשמנסים לשאול מדוע אותו תקציב הסברה לא משמש גם ארגונים עם אג'נדה אנושית ישרה ותפיסה יהודית? שם נגמרת הסובלנות. זה מה שקרה לנו אתמול בוועדת החינוך: אלימות מילולית, שקרים, הכפשות והרבה סתימת פיות. אבל אנחנו ממש לא העניין. חברי כנסת כמו יוראי להב הרצנו ("יש עתיד") מפריחים נתונים מופרכים באוויר, כמו עליה של 400 אחוז באלימות נגד להטב"קים, או 200 אלף תלמידי מערכת החינוך המזוהים כלהט"בקים וכדומה, דברים חסרי שחר שאין להם שום ביסוס. המכנה המשותף הוא דפוס פעולה כוחני, שתלטן, דורסני שהביטוי התקציבי הוא רק הקצה שלו. מה שחמור הוא שילדי ישראל נחטפו ונתונים לשליטת אג'נדה להט"בית פוגענית.
התוצאה היא ילדים רבים, החווים דיספוריה מגדרית (בעיית זהות), לחצים תרבותיים של תקשורת פוסט-מודרנית שטופה בתרבות המערב השוקע.
משרד החינוך עוד רחוק מתיקון אך נושא ההסברה בתחום זה הוא בגדר פיקוח נפש. רק לאחרונה חשפנו שני מקרים נוספים של שתי נשים מתחרטות שעברו 'שינוי מין' בלתי הפיך הכולל פגיעה גופנית וניתוחים קשים. הדיכאון במצב כזה והמחשבות האובדניות הם כבר תוצאה ישירה. אף אחד לא היה שם בדרך כדי להזהיר, להציג את ההשלכות שהרסו את חייהן. התודעה וההסברה בנושא מתחילה בבית הספר, וכיום מדינת ישראל עושה את ההפך הגמור ופוגעת באמצעות כספי המיסים שלנו בנפשות רכות.
כך למשל, הסעיף בקול הקורא של משרד החינוך - אגף בכיר שירות פסיכולוגי ייעוצי, שמיועד רק ל'סיפור אישי להטב"י' שהועבר לילדי ישראל בשלוש השנים האחרונות בהיקף של 100 פעילויות. מה זה קשור לסובלנות?
האם מתחרט שמתחיל לספר את הסיפור שלו גם יזכה לתמיכה? ברור שלא.
אסור להתפעל ממילים רכות כמו 'סובלנות', 'הכלה', 'קבלת האחר', שהן מסווה להפך הגמור ממשמעות חיובית זו, ולפגיעה פיזית ונפשית חמורה. זו אלימות ממוסדת.
מדברים רבות על קונספציה במערכת הביטחון שהביאה לחללים רבים ולחטופים. בדיוק כפי שבתודעה כוזבת מערכת ביטחון יכולה לפגוע בביטחון, כך מערכת החינוך יכולה לפגוע בחינוך, מערכת הבריאות יכולה לפגוע בבריאות וכן הלאה.
חובת ההורים להיות ערניים, וחובת הציבור לוודא מה עושה שר חינוך שנשלח לתפקיד כה משמעותי ומופקד בידיו לא רק עתידם הלימודי של מיליוני ילדי ישראל, אלא גם זהותם, שלומם ועצם קיומם.
הכותבת היא רכזת קשרי ממשל בארגון חותם