האם יש צדק בטענה לפיה ממשלת ישראל והעומד בראשה מנהלים את המערכה בדרום ובצפון ללא אסטרטגיה סדורה? על כך שוחחנו עם פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בס"א, חבר סגל במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן.
"יש אסטרטגיה", קובע פרופ' שמיר בראשית דבריו ומציין כי אכן "מזה חודשים רבים אני שומע אנשים רבים בארץ ובחו"ל, שמחזקים אחד את השני, שמעלים את הטענה. אני נפגש עם הרבה אנשים, גם בכירים בחו"ל ובקהילייה המודיעינית, האקדמית והביטחונית והם שואלים מה האסטרטגיה של ישראל ושנראה שאין אסטרטגיה, וכשאני מנסה לענות להם הם נתלים בפרשנים הישראלים שטוענים שאין לישראל אסטרטגיה", הוא אומר ומתאר את התופעה המוכרת בה גורמים מהארץ הם שמובילים טענות שאחר כך זוכות לתהודה בינלאומית המגובה בהם עצמם.
"כולם טועים או מטעים", סבור פרופ' שמיר המעיר כי יש לברר את משמעות ומהות השימוש במילה אסטרטגיה, בעל המשמעויות השונות, ומתוך כך מדובר במונח שיוצר בלבולים כאלה ואחרים. "אסטרטגיה זה כאשר יש מטרות מוגדרות ברורות, יש משאבים למימוש המטרות ומחליטים על דרך פעולה למימוש המטרות. הטענה היא שהפעילות הצבאית שלנו לא עומדת בפני עצמה, אלא שתכליתה היא פירות מדיניים של שיפור מצבה המדיני והביטחוני של ישראל. הם שואלים לאן זה הולך ולא רואים איך מממשים את ההישגים האלה".
"הטוענים את זה לא רואים למרחוק או לא מבינים את התמונה הכוללת" סבור שמיר הקובע כי "יש הסבר טוב למה שאנחנו עושים", והוא מפרט: "אנחנו מנסים לגדוע את שתי השלוחות האיראניות, הפרוקסי, שהקיפו את ישראל ושיתקו אותה. אנחנו מנסים לגדוע אותן ולהביא לכך שהן יפסיקו להוות איום על ישראל גם במובן של אש וגם במובן של התקפה כלכלית, וכתוצאה מכך לשנות את מצבנו הביטחוני במזרח התיכון".
"הקריאות האלה מתכנסות לצורך להפסיק את המלחמה כיוון שכאשר אין מטרה חמאס ממשיך להילחם ולא נגיע להשמדת חיזבאללה, ומשום כך צריך להגיע להסדר, ואני טוען שהדרך להסדר מדיני היא רק בעקבות הצגת יכולת להגיע להישגים צבאיים משמעותיים ולא כאלה שהם חצי כוח או חצי דרך. לכן אין ברירה אלא להשלים את המשימה".
פרופ' שמיר מציין כי אמנם לא כל המלחמות דומות, אך יש לזכור את מצבה של ישראל מול אויביה. בעוד ישראל אינה יכולה להגיע לניצחון מוחלט וסופי כפי שנעשה לגרמניה הנאצית, ולעומת זאת הצד השני יכול לקוות לניצחון שכזה, הם מאמינים שדי בסיבוב אחד שבו הם יפתיעו את ישראל, יתקפו אותה יחד ולגמור סיפור. אנחנו לא יכולים לעשות את אותו הדבר להם. מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא להביא למצב שבו יש לנו יתרון מסוים צבאי זמני ולקוות להסדר נוח מבחינתנו וכך להרוויח כמה שנים טובות של שיקום מצבנו ועוצמתנו וגם להיות אטרקטיבי במזרח התיכון".
בהמשך דבריו מציג פרופ' שמיר תזכורות מהעבר של מלחמות ישראל, החל מגבול המדינה שנקבע במקום בו עצרה חטיבת יפתח את השריון הירדני. הוא מזכיר גם את המלחמה הקיומית של 48' שבה לא היה מי ששאל שאלות על מטרתה האסטרטגית של המלחמה מתוך הבנת נחיצותה. "במלחמת יום כיפור קיסינג'ר נחרד מהמחשבה שישראל רוצה הפסקת אש כשהיא בנחיתות. בחזית הדרומית והסורית היו קרבות קשים אבל הם לא היו בדרך לתל אביב. ההבנה של קיסניג'ר הייתה שאסור לבקש הפסקת אש במצב שכזה".
להבנתו השאלות אודות האסטרטגיה החסרה לכאורה במערכה הנוכחית נובעת מהתמשכותה של המלחמה, בניגוד למלחמות הקצרות להן הורגלה ישראל בעבר. אורכה של המלחמה כרוך במחיר כבד ובשל כך יש מי ששואל לאן כל האירוע מוביל מתוך הבנה שלא יעלה בידיה של ישראל להרוג את מחבל החיזבאללה האחרון.
אורכה של המלחמה נובע מכך שישראל אינה נלחמת מול מדינה אלא מול ארגוני טרור הנתמכים על ידי מדינה שממשיכה להזרים להם אמל"ח וכסף.
אנחנו שואלים את פרופ' שמיר אם להערכתו יש בתשובות המקצועיות שהוא נותן לשאלת האסטרטגיה מענה לשואלים לנוכח ההערכה שמה שמעסיק רבים מהם הוא לא באמת שאלת האסטרטגיה אלא יותר השאלה הפוליטית והשאיפה להפלת הממשלה, כך שגם אם ישראל מכה בחמאס ובחיזבאללה הם חשים חובה להוכיח שמדובר במלחמה חסרת תכלית ובהנהגה שאינה מובילה לחזון אמיתי.
"אין לי ספק שכמה מהאנשים שמדברים על כך מסתכלים לא בצורה עניינית. הם לא רוצים לתת קרדיט לממשלה הנוכחית ואם היה מדובר בממשלה אחרת היו חושבים שהמהלכים נכונים, אבל אני משתדל לנהל שיח עם מי שמסתכלים בצורה עניינית, ואני מבין את השאלות והביקורת. לפעמים קשה לעשות את ההפרדה אבל הם שואלים על ההסדרה בעזה, אם ניתן להכניס גוף שינהל וישקם את הרצועה וכו', ואני שואל איזה גוף ייכנס לעזה כל עוד יש חמאס שמסתובב שם עם נשק? הרש"פ? הם אומרים שצריכות להיות תכניות, ואכן אפשר לתכנן דברים מופרכים, אבל צריך שהתכנית תתאים למציאות. כעת הסעודים והאמירתים מתמקדים בשאלה על מי להמר, על איראן או על ישראל".
פרופ' שמיר קובע כי אם ישראל תצא מהמערכה וידה על העליונה הם ילכו איתה, יקדמו הסדר מול סעודיה, ירחיבו את הסכמי אברהם ויעצימו את שיתופי הפעולה איתה לקראת החזון אותו הציג נתניהו באו"ם למעבר יבשתי מהודו ועד חיפה, אך כדי להגיע לכך יש להגיע להכרעה ולניצחון ברור במלחמה. לרבים לא ברור שהניצחון עדיין לא בכיסנו ועדיין יש להילחם כדי להגיע אליו אחרי שנעבור מכשולים לא מעטים בדרך.