תיירות ותרבות לחרבות ברזל

הסרטים הפופולאריים ביותר

ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים מציין 4 שנים להשקת אתר הארכיון, שחושף לציבור הרחב חומרי ארכיון היסטוריים שתיעדו את ארץ ישראל החל מ-1896, סרטי קולנוע ישראלי, סרטים תיעודיים, יומני חדשות ועוד. במסגרת הפרויקט עלו לאתר נגיש, הפתוח לציבור הרחב ללא תשלום, מאות סרטים עלילתיים והיסטוריים שנשמרו במרתפי הארכיון במשך שנים רבות.

מאז עליית האתר לאוויר נמדדו בו כ-3.5 מיליון כניסות. כ-2.5 מיליון מהכניסות הם של משתמשים שונים ("יוניקים"). בסרטים המופיעים באתר נרשמו עד כה כ-1.2 מיליון צפיות. מספר קטעי הארכיון שניתן למצוא באתר עומד כבר על כ-12,000 ומספר סרטי הקולנוע העלילתיים והתיעודיים הזמינים באתר, עומד על כ-700.

בין הסרטים הנצפים ביותר באתר, תיעוד אילם בן 16 דקות משנת 1939 המציג תמונות בצבע מחיי העיר תל-אביב: מחולות לעיר נבנית, פורחת ומצליחה. ניתן לראות בו את כיכר דיזנגוף הומה, את רחוב אלנבי אותו חוצה רכבת, שדרות רוטשילד, במרכזן בית מויאל, כיכר המושבות ועוד. הסרט מספק הצצה לחיי המסחר באותם ימים עם רוכלים ברחוב ומצחצחי הנעליים ממתינים ללקוחות.

הסרט העלילתי הנצפה ביותר באתר הוא "מבצע סבתא", סרט הקאלט שיצר דרור שאול ב-1999. העלייה המשמעותית בצפיות החלה לאחר ה-7 באוקטובר, ככל הנראה עקב כך שהעלילה עוסקת בקיבוץ בדרום.

הסרט התיעודי הנצפה ביותר באתר הוא "בגלל המלחמה ההיא", סרטה של אורנה בן־דור מ-1988, המתחקה אחר תהליך היצירה של "אפר ואבק", אלבומם המשותף של יהודה פוליקר ויעקב גלעד.

בימים אלה הארכיון מתחיל בדיגיטציה, קיטלוג והנגשה של סרטי ארכיון בארי. סלילי הסרטים מארכיון הקיבוץ הופקדו בארכיון הסרטים הישראלי לפני שנים רבות על ידי מייסד ארכיון הקיבוץ, אהרון יצחקי. לאחר 7 באוקטובר, יצר הארכיון קשר עם נילי בר-סיני, ארכיונאית קיבוץ בארי, והציע ביצוע דיגיטציה לכל החומרים – סרטים שצולמו ב-16 מ"מ, ללא פסקול. בארכיון הקיבוץ התגלו סרטים יפהפיים מהווי הקיבוץ משנות החמישים ועד שנות השבעים. הדיגיטציה באיכות גבוהה מאד כך שניתן לזהות אנשים. בזמן הקרוב יתחילו אנשי ארכיון הסרטים הישראלי, בהובלת המנהל מאיר רוסו, בביצוע תחקיר על החומרים על מנת לזהות מיקומים, אנשים ואירועים. בהמשך תבוצע הנגשה של החומרים באתר ארכיון הסרטים הישראלי בחינם לקהל הרחב.

לצד זאת, מקדם הארכיון פעילות חינוכית – הכוללת היכרות עם ארכיון הסרטים הישראלי במסגרת תוכנית למגמות קולנוע ותוכנית ייעודית לחטיבות הביניים. בנוסף החלה הפקת רסטורציות לסרטים שורו (שבי גביזון, 1990) וזוהר (ערן ריקליס, 1993). כל זאת במקביל להמשך עבודת דיגיטציה, שימור, קיטלוג והנגשה לכותרים עלילתיים ותיעודיים של הקולנוע הישראלי ולחומרי ארכיון היסטוריים.

מנכ"ל סינמטק ירושלים, רוני מהדב לוין: "פרויקט הדיגיטציה שהחל לפני כעשור כולל אלפי סרטים והוא הולך וגדל עם חלוף הזמן. כל סרט וסרט הוא חלק חשוב, פיסה מההיסטוריה האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל ומדינת ישראל. פיסות חשובות אלה, שהיו בסכנת הכחדה של ממש, עברו תהליך שהציל והנגיש אותן לציבור הרחב. נתוני הצפייה שאנו חושפים היום מרגשים ומעידים על חשיבות פרויקט הדיגיטציה ועל היותו פרויקט שימור לחלק משמעותי בנשמה של כולנו. אנו נמשיך בשנים הקרובות לפעול כך, בין השאר על ידי פעילויות חינוכיות לתלמידים, הפקת רסטורציות נוספות והמשך דיגיטציה, שימור וקטלוג חומרי ארכיון. אנו גם מתחילים לבצע פרויקט מיוחד של דיגיטציה, קיטלוג והנגשה של סרטי ארכיון בארי".

סינמטק תל אביב יקדיש תוכנית לציון שנה למלחמת חרבות ברזל

התוכנית תכלול סרטים עלילתיים ותיעודיים חדשים וכן סרטים שקשורים לנושא באופן עקיף.

בכורות עולמיות ל- 3 דרמות קצרות המאוגדות תחת השם "שחר אדום" בהפקת yes ; בכורה לסרטו החדש של חיים בוזגלו "פרח אדום", הסרט העלילתי הראשון על אירועי ה- 7 באוקטובר ; "עוד נחזור לרקוד" סרטו המדובר של יריב מוזר ; "עפרונות ברזל" – שיתוף פעולה עם פסטיבל אנימקס מרכז פאנל של יוצרי קומיקס ואנימציה בהשתתפות זאב אנגלמאיר, מישל קישה ורחלי שלו והקרנת סרטים שנוצרו בעקבות המלחמה ; הסרט "רחל מאופקים", שיחה עם היוצרים ורחל אדרי ; צמד הסרטים של שי לי עטרי ויהב וינר ז"ל: "אור פנס בודד" ו"הילד", שזכה בפרס הסרט העלילתי הקצר בטקס פרסי אופיר 2024 ; טרום בכורה לסרט התיעודי "באותה סירה" סיפוריהם של ערבים שלא תכננו להיות גיבורי ישראל בנוכחות גיבורי ויוצרי הסרט

בנוסף: לציון 51 שנים למלחמת יום כיפור יוקרנו הסרטים "טאץ' ווד", "תגובה מאוחרת" ו"חושניה: סודות מלחמה" ועוד.

נתוני משרד התיירות על הפינוי ופרופיל התיירים שממשיכים להגיע

ערב ראש השנה התשפ"ה, משרד התיירות בראשותו של השר חיים כץ, מסכם את פעילותו להקמת מערך הטיפול במפונים, נותן את תמונת המצב כיום, וסוקר את הפגיעה הכלכלית ומאפייני מאות אלפי התיירים שהגיעו לישראל בתקופת המלחמה

• 68,712 תושבים טרם שבו לביתם, מרביתם מיישובי הצפון. 53,113 מפונים בקהילה ו-15,599 מתארחים במלונות
• עלות הפינוי עומדת כעת על 5.466 מיליארד ₪ שהועברו למלונות ועוד כ-3.182 מיליארד ₪ ששולמו ישירות למפונים במענק מחייה
• התגייסות משרד התיירות לטיפול במפונים חסכה למדינה עד כה 5.173 מיליארד ש"ח. כתוצאה מביטול עמלות סוכן לשיבוץ והפער בין תעריף מלון לבין מענק אכלוס עצמאי למפונה
• מתחילת המלחמה נכנסו לישראל בויזת תייר כ-853 אלף איש. ארה"ב בראש טבלת הכניסות אחריה צרפת, בריטניה, רוסיה והפיליפינים
• מרבית המבקרים בישראל בשנה החולפת הם יהודים. כ- 44% מהנכנסים ארצה הגיעו לביקור חברים ומשפחה, 28% העידו כי מטרת הגעתם העיקרית הינה תיירות קלאסית ו-13% לעסקים. עבור 73% מהתיירים מדובר בביקור חוזר
• המשק ספג הפסד של כ-18.7 מיליארד ₪ מתיירות נכנסת ו-756 מיליון ₪ מתיירות פנים

בסמוך לפרוץ המלחמה, וכדי לאפשר תנאי מחיה הולמים למפונים ולמנוע את קריסת ענף האירוח - ביקש וקיבל שר התיירות חיים כץ את הסמכות לנהל את פינוי תושבי קו העימות. פעילות זו החליפה את עבודתם של סוכנים פרטיים, שגבו עמלות ובכך נחסך למדינה תשלום של כ-400 מיליון ₪.

חמ"ל הטיפול בכ-100 אלף מפונים הוקם בשיתוף התאחדות המלונות, תוך מספר ימים ועבד 24/7 בחודשים הראשונים למלחמה. החמ"ל, שמופעל עד היום, על ידי עובדי משרד התיירות, טיפל ביותר מ-20,000 פניות, רובן ערעורים על זכאות למענקי אכלוס עצמאי מול ביטוח לאומי. כמו כן סייע החמ"ל בסוגיות רווחה וחינוך, תוספת חדרים לילדים, איחוד קהילות, הכנסת בעלי חיים לחדרים ועוד.

עלות הפינוי עד כה היא 8.648 מיליארד ₪. ⁠מתוכם 5.466 מיליארד ש"ח בתשלום למלונות. המשרד הזמין כ-4 מיליון חדרים וכ-13.5 מיליון לינות. 3.182 מיליארד שולמו כמענקי אכלוס. תכנית 100/200 ביוזמת השר חיים כץ המעניקה 18,000 ₪ נטו לחודש למשפחה של 2 מבוגרים+ 2 ילדים, היא הפתרון המועדף על המפונים בימים אלו, עם 53,113 שבחרו בה. באמצעותה נחסכו למדינה 4.773 מיליארד ₪, לאור עלות מענק האכלוס שהוא 40% מהתעריף המשולם למלונות.

נתוני כניסת תיירים והפגיעה בתעשיית התיירות

מלחמת חרבות ברזל קטעה את תנופת ההתאוששות של התיירות ממשבר הקורונה. לפי קצב כניסת התיירים לישראל עד פרוץ המלחמה, הצפי היה לשבירת השיא שנרשם בשנת 2019 (כ-4.5 מיליון). בשנת 2023 נכנסו 3 מיליון בלבד. בהתאם לקצב כניסת התיירים בחודשים האחרונים (כ-80 עד 100 אלף בחודש), שנת 2024 צפויה להסתיים עם כמיליון כניסות.

מסקר שערך משרד התיירות בזמן המלחמה עולה כי רוב התיירים שהגיעו לישראל הם יהודים ונוצרים (קתולים ואוונגליסטים). כ-44% מהנכנסים הגיעו במטרה לבקר חברים ומשפחה, 28% העידו כי מטרת הביקור העיקרית הינה תיירות קלאסית ו-13% לעסקים. עבור 73% מהתיירים מדובר בביקור חוזר.

הספרים שיצאו לאור בעקבות מתקפת 7 באוקטובר

בסה"כ התפרסמו כ 170 ספרים ופרסומים ובהם: שירה ופרוזה – 23 ספרים; ספרי עיון והגות – 30 ספרים; עדויות וסיפורי גבורה – 29 ספרים.

מתקפת הטרור ב 7 באוקטובר טלטלה חיי מדינה שלמה בכל תחומי והיבטי החיים ויש לה גם השפעה רבה על נושאי הספרים שיתפרסמו בעתיד.

כעת, לציון שנה למלחמה, מפרסמת הספרייה הלאומית דוח ספרים מיוחד המוקדש לספרים שיצאו על ובעקבות מתקפת 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל,
מאז שפרצה ועד סוף חודש ספטמבר 2024. הדוח מתייחס רק לספרים ופרסומים המתייחסים ישירות למלחמה ולנגזרותיה – סוגיית החטופים, סיפורי גבורה, ההפגנות והמחאות, זיכרונות של לוחמים, התגברות האנטישמיות בתפוצות, מחקרים אקדמיים וכדומה. בסה"כ יצאו לאור מאז פרוץ המלחמה 169 ספרים ופרסומים.

הנושאים הבולטים בספרים הם ספרי עדויות וסיפורי גבורה (29 ספרים ); ספרי עיון, מאמרים ופובליציסטיקה על נושאים כמו השפעות מתקפת הטרור והמלחמה על מדינת ישראל והחברה הישראלית, החטופים, התנהלות צה"ל, אחריות הדרג המדיני ועוד (30 ספרים); ספרי שירה (14); פרוזה (9 ); ספרים אמוניים, הגות יהודית ונוסחי תפילה חדשים (18 ), ספרי אומנות - צילומים, ציורים, איורים וקריקטורות (11 ); ספרי ילדים (3); מחקרים ודוחות של מכוני מחקר בישראל ובחו"ל (42 ) ועוד.

מהנעליים של ליאור אסולין ז"ל לכפפות של דניאל פרץ: הספורט הישראלי זוכר את השבעה באוקטובר

לציון שנה לשבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" מוזיאון הספורט היהודי בכפר המכביה יציג תערוכה ראשונה מסוגה שמביאה לקדמת הבמה את סיפורו של הספורט בתקופה הקשה ביותר במדינת ישראל.

התערוכה המרגשת תיפתח בחוה"מ סוכות.

"בלתי שביר" תעמיק בסיפורים של ספורטאים ישראלים שנפגעו ותציג את רוחם הנחושה והנחישות שלהם לנוכח האסון. התערוכה תכלול פריטים אישיים ומרגשים שנחשפים לראשונה לציבור, תצוגות מולטימדיה וראיונות, ותעניק למבקרים הצצה ייחודית ואינטימית על רגע מכריע זה בהיסטוריה.

היא מספרת את סיפורם של ספורטאים וספורטאיות, ואוהדי ואוהדות ספורט, שנרצחו או שרדו את המתקפה: רוכבת האופניים איה מידן וחברה הטוב שנרצח הרוכב ליאור וייצמן ז"ל; סיפורו של הכדורגלן ליאור אסולין ז"ל ושל הכדורגלן בן בנימין, שנפצע אך שרד את הטבח במסיבת הנובה; וכן סיפורה של אוהדת מכבי חיפה, ענבר היימן ז"ל, שנחטפה על ידי חמאס ונרצחה בשבי, לצד סיפורים רבים אחרים.