שי רוזנגרטן
שי רוזנגרטןצילום: ללא קרדיט

במהלך הימים האחרונים החל צה"ל בתמרון הקרקעי בדרום לבנון, תוך התמקדות בכפרים סמוכי גדר אשר בהם בנה ארגון הטרור 'חיזבאללה' תשתית שלמה לצורך חדירה לשטח ישראל.

במקביל לכך, פועל חיל האויר בסיוע יחידות נוספות לסיכול אינטנסיבי של כל דרגי הפיקוד וההנהגה של ארגון הטרור – ובראשם רב המרצחים נסראללה. במציאות שכזאת קל לחשוב שהכרעה בצפון היא עניין של ימים או של שבועות ספורים לכל היותר, אלא שהכרעה בצפון, ממש כמו ההכרעה בדרום, תדרוש ממדינת ישראל ומאזרחיה סבלנות, התמדה ואורך רוח.

הסיבה לכך אינה טמונה באמירה הידועה לשמצה כי "אי אפשר לחסל רעיונות" – אלא דווקא משום שכן אפשר לחסל אותם, צעד אחר צעד, בנחישות ובהתמדה. על מנת להכריע ולנצח את ארגון החיזבאללה צריך ללמד את אנשי הארגון ובעיקר את אזרחי לבנון כי המלחמה במדינת ישראל אינה משתלמת, לא במונחים של הרוגים ופצועים, אלא במונחים של שליטה בשטח. בעולם של המזרח התיכון רק שטח הוא מה שמשנה, ולכן רק אחיזה ארוכת שנים עשויה לייצר תמריץ שלילי לפתיחה במלחמה עם ישראל – ממש כמו כיבוש סיני או רמת הגולן. אחיזה ארוכת שנים בצפון רצועת עזה ודרום לבנון היא זו שעשויה להכריע ולהרתיע גם את ארגוני הטרור וגם את האוכלוסייה האזרחית שבקרבה הם פועלים.

ויש עוד סיבה לכך שהכרעה בצפון תדרוש מאיתנו סבלנות ואורך נשימה, והיא השמירה על ביטחון היישובים בצפון. השתלטות זמנית על רכסי ההרים בדרום לבנון לא תוכל להבטיח ביטחון לתושבי הצפון אם היא תסתיים בנסיגה מהירה שתשיב את ארגון החיזבאללה לאזורים אלו (גם אם תחת הסוואה והתחזות לאזרחים). ארגון החיזבאללה כבר הוכיח שאין לו שום בעיה להפר הסכמים ולהסתנן לאזורים שאסור לו לשהות בהם כדי להניח תשתית טרור ענפה. רק אחיזה ארוכת שנים בדרום לבנון ומאבק עיקש בגורמי הטרור שינסו להסתנן לאזור, יכולה להבטיח שקט לצפון.

חלק מן הקונספציה שבה היו שרויים אזרחי ישראל וגם ההנהגה שלה היא "קונספציית הסבבים" – המחשבה הילדותית כי באמצעות סבבים מהירים של מהלומות כבדות ניתן להרתיע את ארגוני הטרור ולפגוע להם ביכולת המבצעית, כך שלא יוכלו לסכן יותר את אזרחי המדינה. אלא שהקונספציה הזאת, עוד לפני טבח ה-7 באוקטובר, הוכיחה את עצמה ככישלון גמור. בשנים שלאחר ההתנתקות נגררה מדינת ישראל למבצע אחר מבצע אחר מבצע, לעיתים בהפרש של כמה חודשים, בלי ששום "מכה קשה" או מהלומה, הצליחה באמת להרתיע.

כעת הגיע השעה להבין כי במזרח התיכון צריך סבלנות ואורך רוח. אין קיצורי דרך ואין אמצעים מהירים בדרך להכרעה – הגיע הזמן לדבר ולהיערך למלחמות ארוכות. חודשים על גבי חודשים, ושנים על גבי שנים, הנוכחות הצבאית של צה"ל באזורי הטרור תביא בסופו של דבר לביטחון, גם אם לא הרמטי. ממש כמו שהשליטה ביו"ש דורשת עבודה מתמדת ומבצעי מעצרים, כך נאלץ לפעול גם בעזה ובדרום לבנון, אבל לכל הפחות לא יירו רקטות וטילים על אזרחי ישראל ובטח שלא יתאפשר טבח נוראי כמו ב-7 באוקטובר.

ככל שנשכיל להבין זאת כך ייטב. במקום להפעיל 'סטופר' להנהגת המדינה בכל פעם שמתחיל מבצע צבאי, ובמקום לדבר על "אסטרטגיית יציאה" – הגיע הזמן לתת אשראי ארוך טווח ולהתרגל לנוכחות צבאית ממושכת. מי יודע, אולי גם תצמח שם התיישבות.

בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה.

הכותב הוא יו"ר תנועת אם תרצו