שנה חלפה מאז ה-7 באוקטובר ומדינת ישראל עודנה מצויה בעיצומה של מערכה מתמשכת, והסוף אינו נראה באופק.
תחושת החרדה, חוסר הוודאות וחוסר האונים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של רבים מהאזרחים. הביטחון האישי שחשנו לפני אותן זוועות שחווינו ו/או ראינו נסדק באופן משמעותי.
נראה כי לא במקרה אנו מציינים השבוע את יום בריאות הנפש הבינלאומי, שחל ב-10 באוקטובר. ביום זה חשוב להקדיש תשומת לב מיוחדת להשפעותיה של המלחמה המתמשכת על הבריאות הנפשית של הציבור. טראומה היא תוצאה של אירוע או גורם דחק שלא ניתן להשפיע עליו או לשלוט בו. במקרה שלנו האירוע הוא המלחמה, והקורבן הוא אזרחי ישראל. רבים מהאזרחים חשים כי אין באפשרותם להשפיע על הנעשה, וכי המערכה הממושכת מציבה אותם במצב של חוסר שליטה טוטאלי. אין איש שיודע מתי תסתיים המלחמה, ורבים תוהים האם מה שקרה וקורה בעזה והתמרון הקרקעי המתפתח בלבנון, הם רק פתיח לקראת מערכה גדולה מול איראן. התחושה שמלחמה כוללת עלולה להתפרץ ולהשפיע על כל חלקי המדינה יוצרת חשש כבד ומוסיפה ללחץ ולאי-הוודאות.
כאשר מלחמה מסתיימת לאחר טווח זמן קצר הטראומה הנגרמת היא אמנם קשה, אך ההתמודדות עמה אפשרית, שכן לאחר סיום האירוע ניתן לפתח תחושת שליטה מחודשת. אולם, כאשר המצב הטראומטי הוא מתמשך, כמו במקרה של המלחמה הנוכחית, ההתמודדות הנפשית הופכת לקשה בהרבה. רבים מאיתנו חיים בחרדה מתמדת, בידיעה שאין לנו שליטה על המצב ואינם יודעים מתי יסתיים. השגרה הופכת להיות קשה ומאיימת, והתחושות הנפשיות הכבדות רק הולכות ומעמיקות ככל שהזמן עובר.
המצב אף מורכב יותר עבור משפחות החטופים, שחוות את חוסר האונים בצורה אינטנסיבית, כאשר הן מודעות לכך שאין באמת בידיהן יכולת להשפיע על גורל יקיריהן, אשר נמצאים בתנאים קשים בעזה. בניסיון להשיג תחושת שליטה מסוימת, רבות מהמשפחות נוקטות בפעולות שונות – מארגנות הפגנות, מתראיינות בתקשורת, ופונות לנבחרי ציבור במאמץ לשחרר את יקיריהן. המאבק על חיי יקיריהם הוא גם מאבק על הנפש שלהם – המשפחות מנסות להתמודד עם המציאות הבלתי נתפסת באמצעות עשייה ציבורית פעילה.
גם במצבים כאלה, שנראים חסרי תקווה, ישנן דרכים להקל על התחושות הקשות ולהתמודד עם החרדה. אחת הדרכים היא לפתח תחושת שליטה מחודשת, גם אם היא אינה בהכרח תואמת את המציאות במלואה. לדוגמה, אפשר להניח שכעת, לאחר שבעה באוקטובר, המדינה תנקוט בצעדים רציניים יותר להתמודדות עם איומים ביטחוניים, והצבא ערוך ומוכן הרבה יותר למניעת אירועים דומים. גם אם תחושה זו אינה מדויקת לחלוטין, היא יכולה לעזור לאנשים להתמודד עם תחושת חוסר השליטה והחרדה שמלווים אותם.
נוסף לכך, חשוב מאוד להפחית את צריכת התקשורת. רבים מוצאים את עצמם צמודים לחדשות מתוך רצון לקבל שליטה על המצב, אך בפועל הצפייה הממושכת מגבירה את החרדה. התקשורת מציגה לעיתים תכנים קשים ומטלטלים רגשית, שנועדו להעלות את הרייטינג, אך בפועל מזיקים לנפשם של הצופים. יש להפחית את זמן הצפייה למינימום הנדרש ולצרוך חדשות פעמיים ביום לכל היותר למשך 3-5 דקות על מנת להתעדכן במצב בארץ ולא מעבר. מומלץ להימנע מצפייה ממושכת בחדשות, שכן זו עלולה להחמיר את המצב הנפשי.
יום בריאות הנפש הבינלאומי נועד להעלות למודעות את חשיבות בריאות הנפש והפעולות שמיטיבות עימה. בפרט השנה, לאור העלייה בקשיים הנפשיים שחווים רבים מאזרחי ישראל בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שטרם הגיעה אל סיומה, חשוב להזכיר כלים שונים המסייעים להגביר את תחושת השליטה והרוגע הנפשי. שמרו על שגרת יום-יום ככל הניתן, בצעו פעילות גופנית והתחברו לטבע. גם מעורבות חברתית יוצרת תחושת שליטה ועשויה לשפר את מצבכם הנפשי. פעילויות אלו, יחד עם טכניקות הרפיה כמו יוגה ומדיטציה, יכולות לסייע גם הן בהפחתת הלחץ והחרדה וכך להעניק תחושת שליטה מסוימת על המצב. שמרו על הומור ועל תקווה.
אם ביצעתם את הפעולות המומלצות ועדיין אינכם חשים הקלה, יש לפנות לטיפול מקצועי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי, על פי הצורך. חשוב להיעזר בגורמים מקצועיים על מנת להתמודד עם ההשלכות הנפשיות של המלחמה המתמשכת. ככל שיפנו לעזרה מוקדם יותר, כך יוכלו להימנע מהחמרה במצב הנפשי ולמנוע את הנזק המצטבר שעלול להתרחש לאורך זמן.
הכותב הוא ראש חטיבת בריאות הנפש במרכז האקדמי לב