לקראת ההצבעה על חוק הגיוס מתייחס חבר הכנסת אלעזר שטרן (יש עתיד) בראיון לערוץ 7 לסוגיית גיוס החרדים ולהתנהלות הלחימה בצפון.
על ההתמודדות הצבאית בצפון אומר שטרן כי "יש זווית מדינית ויש זווית צבאית, ובאיזשהו שלב הזוויות מוכרחות להתלכד". רגע שכזה מגיע כאשר עולה בידי הצבא לנקות את קו האיום הראשון, כאשר "אין שם עמדות ותעלות שלהם, אין שם מנהרות שלהם, ויש לך סוג של שליטה לפחות על רוב המקומות שיש אליהם קשר ישיר".
"מצד שני יש הסכם. וברור לך שאתה לא נותן עוד לדבר כזה לצמוח כפי שאיפשרנו. לבנון לא יכולה להתחמש ואיראן לא יכולה לספק נשק, וכשהיא מספקת נשק גם במסגרת ההסכם אנחנו פוגעים ומונעים זאת". המציאות הזו, אומר שטרן, היא בעיניו הישג שניתן לראותו בעין ולא רק לחלום עליו, לנוכח הישגי כלל זרועות הביטחון הישראליות בזירה הלבנונית. "אנחנו קרובים לאפשרות הזו".
לשאלת הצורך המבצעי בשימוש בכוחות רגליים בלבנון, אומר שטרן כי יש להבין ש"גם לחיל האוויר יש גבולות, לא רק של תחמושת. יש מקומות חפורים שיש גבולות בהיקף התחמושת שניתן לזרוק בהם על כל מבנה". עם זאת ברור כי "בכל מקום שיש בו קמצוץ מידע אנחנו מעדיפים קודם להפעיל חיל אוויר ארטילריה וטנקים".
בנוסף, מדגיש חבר הכנסת שטרן, כי האירועים הקשים בהם נפלו לוחמים וצה"ל עדיין מתחקר אותם "זה לא אירועים שהחלטנו להיכנס אליהם ולא לתת לחיל האוויר לפעול קודם, אלא זה מקומות שחשבו שניתן להיכנס אליהם, כי או שאין שם אויב או שטיפלנו באויב קודם, ויש גם טעויות, אבל בסך הכול הלחימה בלבנון מעידה על מקצוענות ברמה גבוהה מאוד של לוחמים ומפקדים, שילוב כוחות יבשה אוויר ומודיעין ובחלק מהמקומות גם חיל הים".
כמי שהיה ראש אכ"א מתייחס שטרן גם לתפקודו של ראש אכ"א בשנת האחרונה, שנת המלחמה, לנוכח מצוקת כוח האדם והנפגעים בקרב הכוחות הלוחמים, והוא אומר כי אכן בפני ראש אכ"א עומדים אתגרים שאיש מקודמיו לא התמודד איתם בעבר, "על חלקם אני מצדיע לו ולאנשים שלו, ומחלקם אני פחות מרוצה".
מכאן נסובה השיחה עם שטרן בסוגיית גיוס החרדים, סוגיה בה עסק רבות בתפקידיו השונים. שטרן פותח באמירה עקרונית ולפיה "חלק מהאתגרים של אכ"א שאולי עכשיו מתחילים לעמוד בהם, זה גיוס מחדש של כל אותם לוחמים ששוחררו לאורך השנים, ומדובר בגילאים של כאלה שמשרתים. יש הרבה מה לעשות בעניין הזה. התרעתי על זה מהשבוע השני, ואני מקווה שכעת מתעוררים באכ"א ומגייסים את אלה ששחררנו".
מעבר לכך, בסוגיית גיוס החרדים, "ניסינו הכול. ניסיתי לתת הכול לחרדים ושום דבר לא עוזר. זה נוח להם. הם מדושני עונג, מדושני כספים ולא מבינים איפה אנחנו חיים, הם לא מבינים את הימים והלילות של האמהות, האבות, הנשים והילדים, הם לא מבינים את הימים, את השבתות והחגים שלנו. הם גם לא מבינים את לימוד התורה שלנו. הם קוראים לכיפות שלנו כיפונת, שמענו את גולדקנופף מזלזל בבחורים שסמוטריץ' דואג להם כאילו מדובר במי שהתורה שלהם לא שווה. אומר את האמת, אין לי בעיה איתם. התייאשתי מהם. אני פונה לאנשים שלנו. חברי הכנסת שמייצגים את הציבור הציוני דתי לא יכולים לתת יד להשתמטות, לבוז שההנהגה החרדית חשה כלפי עולם התורה שלנו, כלפי השירות שלנו, והם חושבים שבגלל כוח פוליטי ימשיכו לתת להם כסף כמה שהם רק ירצו. עד כאן".
"גולדקנופף חושב שאת ההשתמטות משרד ההסברה צריך להסביר ודרעי חושב שלא ייגעו באף לומד תורה", אומר שטרן ומבהיר: "עמדתי היא שכולם צריכים לקבל צווי גיוס. אומרים לנו בצדק שיש ספורטאים מצטיינים ומוסיקאים מצטיינים, ואני אגיד שנכון, נלך לוועד הישיבות ונגיד לו שיש 13,000 מתגייסים במחזור מתגייסים, תנו רשימה של 2000-2500 שבאמת מסוגלים ללמוד 15 שעות ביום בישיבה ולא צריכים שבעים ימים של בין הזמנים, חופשות שאין בשום מקום בצבא, והם שיישארו ללמוד. יש מי שלא מקבל את זה, אבל אני מקבל את זה. כל השאר יגויסו".
שטרן מספר כי דבריו אלה והמדד שהוא נותן בדבריו להיקף הלימוד הנדרש נסמכים על גורמים בציבור החרדי שזו עמדתם. "בישיבות הציונות הדתית לומדים יותר מ-12 שעות ביום וגם משרתים ונלחמים ומבינים את התורה האמיתית".
"הם חושבים שמישהו מהרבנים שלהם חזר מפגישה עם ריבונו של עולם שאמר לו שלשבת שנה ב'איתרי' או ב'חברון' או בפוניבז' נותן יותר נקודות מאשר שנה בהנדסה קרבית. אני חושב ההיפך. בתפיסת העולם שלנו, הציונות הדתית, אנחנו גאים בתורה שלנו. יש לנו תלמידי חכמים לא פחות מהם ויש לנו פוסקי הלכה שיותר מבינים מה משמעות קיומה של מדינת ישראל. אצלם לא מבינים את זה, חושבים שהם עוד בגלות כשהפריץ או השייגץ יעשה את העבודה והם יישבו בחגים ובחול המועד עם כל המשפחה שלהם שתהיה יחד בלי דאגות והכספים ימשיכו לזרום. זו לא היהדות שלנו".
בהתייחס לטענתו של השר סמוטריץ' ולפיה לציבור הציוני דתי יש מכנה משותף גדול יותר עם הציבור החרדי לעומת המכנה המשותף עם הציבור החילוני, אומר שטרן כי ברור לו שהמציאות הפוכה. עבורו באופן אישי יש מכנה משותף יותר עם הלוחם הדרוזי מנאשר עם המשתמט החרדי ועם משתמטים בכלל, הוא מדגיש.
"לאור השנה האחרונה מה שמחבר וקושר אותנו לא רק בזמנים של הלוויות וניחומי אבלים, זו המוכנות הזו לחרף את הנפש כדי להבטיח את הקיום של כולנו כאן יחד. סמוטריץ' טועה גם בדבר הזה וגם בדברים אחרים. הוא אומר את מה שהוא אומר מסיבות פוליטיות ומדאגה לציבור קטן שלו. אני מתקשה להאמין שהוא האמין ומאמין בזה, אבל אני בטוח שהמצביעים שלו וחלק מהח"כים שלו מבינים שזה לא יכול להימשך כך. לכן אני לא פונה לחברי הכנסת החרדים ולא מבקש מהם שלא יצביעו בעד חוק הגיוס, כי ברור לי מה הם רוצים. אנחנו קוראים מה שכותבות לוחמות ונשים שהבעלים שלהן אחרי מאתיים יום ובשום חג או שבת הבעלים שלהן לא היו בבית והילדים בטיפולן, ומדובר גם במשפחות שיש בהן ילדים עם צרכים מיוחדים וחלק מהמשפחה פצוע ונפגע ומנסה להשתקם, איך הח"כים של הציונות הדתית, של הליכוד, של בן גביר, יוכלו לתת יד לחוק שמדבר על 3000 מתגייסים, שברור שזו בדיחה".
שטרן מציין כי ברור לו שהצעתו שלו לא תביא להורדה מיידית של ימי המילואים, אבל היא תוביל לכך שבעוד שנה ניתן יהיה להוריד את ימי המילואים מאחר ויהיו יותר חיילים, ומעבר לכך, "המנהיגות של המדינה תאמר בכך ללוחמים שהיא מבינה מה הם עושים".
האם להערכתו סמוטריץ' ומפלגתו ישלמו בקלפי על עמדתם בסוגיה זו? שטרן משיב: "באים אליי אנשים עם עמדות ימניות ברורות מאוד שהצביעו לסמוטריץ' ובן גביר והם אומרים לי, עד כאן. לא נצביע להם יותר בגלל עניין הגיוס. הם לא אומרים את זה על דברים אחרים. הם מאמינים בהתיישבות הצעירה ורואים בנתניהו משיח, אבל מעל הכול הם אומרים שעל עניין הגיוס הם לא יצביעו לכל מי שייתן יד לדבר הזה".
"אני מאמין שגם אותם רבנים ורבניות, מנהלי ומנהלות מוסדות חינוך, שהם הורים שכולים או שהילדים שלהם שם, זה נגמר עבורם", אומר שטרן הסבור כי הסוגיות הללו שנוגעות לשירות הן אלה שמחלקות את החברה הישראלית, בעוד בתוך החברה המשרתת ניתן להסתדר עם כל המחלוקות האחרות, "נדע איך להוביל את המדינה הזו יחד, שמאל וימין אבל משרתים, וניצור כאן עתיד הרבה יותר טוב ממה שאנחנו חווים עכשיו".