
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, פרופ' עודד מודריק, אומר כי הוא מתקשה להבין את הניסיונות לנצל את נפילתו של אל"ם אחסאן דקסה, מח"ט 401, לקריאות לתיקון חוק הלאום.
"בעקבות נפילת אל"מ דקסה חוזרת דרישה לתיקון חוק הלאום. אין בחוק דבר שפוגע בזכויות אדם ואזרח שאינו יהודי אם יש קיפוח של זכויות הדרוזים אין לכך קשר לחוק הלאום. נחוץ לתקן כל קיפוח בני העדה הדרוזית שמסורה למדינה אך אין צורך בתיקון חוק הלאום שתכליתו אינה זכויות הפרט אלא נכסי הלאום", כתב מודריק בחשבונו ברשת X.
בשיחה עם ערוץ 7 הסביר פרופ' מודריק כי קיים לדעתו חוסר הבנה באשר לחוק הלאום. "אני רואה ושומע כבר עשרות פעמים בכל הזדמנות שאנשים, בעיקר מהתחום הפוליטי, שממילא חושבים שחוק הלאום הוא חוק מפלה וכל כולו לטובת האזרחים היהודים, מנצלים כל הזדמנות לדרוש את תיקון החוק. רק הבוקר שמעתי שני פוליטיקאים ועיתונאים ופרשנים בכירים שמיד נדרשים לתיקון חוק הלאום. זה אבסורד אחד גדול".
"זה לא נכון, מפני שהחוק אינו עוסק בזכויות אדם ופרט אלא בנכסים הלאומיים של העם היהודי. החל מההגדרה של מדינת ישראל שאין צורך לתקן אותה ולומר שהיא גם מדינת לאום של העם הדרוזי או הערבי", הוא מוסיף. "כמובן שיכולים לגור כאן גם אזרחים שאינם יהודים ויש כאלה כ-20% מהאוכלוסייה. זה לא אומר שאין להם זכויות שוות. זה רק לא קשור בהגדרת הלאום שמופיעה במגילת העצמאות. הרי המגילה הכריזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ולא מדינה דרוזית".
לדבריו, "גם הדגל, הסמל וההמנון הם נכסים יהודיים. יש דבר אחד שהוא קצת עורר לכאורה בעיה וזו השפה. השפה היא גם נכס לאומי אבל גם זכות הפרט - כי כל אחד בעל זכות לדבר או להתנהל בשפתו. עלתה שאלה האם החוק פוגע בשפה הערבית והתברר שלא - כי היא אינה שפה רשמית אבל יש לה מעמד מיוחד והוא הוגדר בחוק הלאום. החוק מתייחס לשפה הערבית ולא לאף שפה אחרת כך שאין פגיעה בזכויות פרט.
הדבר השני, שעליו בונים תילי תילים, הוא עידוד התיישבות יהודית. נכון, לא כתוב עידוד התיישבות דרוזית או ערבית, אבל זה תואם את פסיקת בג"ץ שקבעה שאי אפשר להקים יישובים קהילתיים-קטנים ליהודים בלבד. נניח שקהילה חרדית רוצה להקים יישוב קהילתי ורוצה להגביל את מי שיוכל לרכוש שם בית, היה פסק דין של בית המשפט העליון שקבע שזה בלתי אפשרי. לעומת זאת, מתברר, שלבני מיעוטים כמו הדרוזים או הערבים, אין מגבלה כזו. הם יכולים להקים יישוב שהוא כל כולו בדואי כמו בנגב. חוק הלאום מתקן את זה ומשווה את מעמד היהודים למעמד המיעוטים בכך שהוא מאפשר התיישבות כזו. אפשר לחלוק על זה אבל אין כאן שום קיפוח של הדרוזים בנקודה הזו", הוא מסכם.