כולנו עשינו את זה פעם - הזמנו המבורגר עסיסי, עם צ׳יפס מטוגן, אבל לשתיה בחרנו דיאט קולה. שלא יהיה משמין.
הפסיכולוגים קוראים לזה "הרשאה מוסרית" - הנטייה האנושית לחשוב שמעשים חיוביים מקזזים מעשים שליליים. שהמשקה הדיאטטי "מתקן" את המאכל המשמין, או שמעשה חסד יכול לכסות על עוול.
פעם שוחחתי עם אשת מקצוע שעוסקת שנים רבות בטיפול בנשים מוכות, "אני מזהה אותן לפי התכשיטים" היא אמרה לי. והתכוונה לתאר את המנגנון המוכר בו האיש שפגע באישתו מנסה לתקן את הפשע ע"י מתנה מוגזמת.
גם הכנסייה הקתולית חיבבה פעם את הרעיון הזה - "אינדולגנציות" קראו לזה אצלם. הרעיון לפיו אדם שחטא יכול היה לקנות "שטר מחילה" על ידי תרומה של סכום גדול לקופת הכנסיה. כמו בבדיחה המפורסמת - יותר פשוט לשלם מראש ולקנות כרטיסיה…
חז"ל התנגדו לרעיון הזה בתקיפות. מצוות לא מכבות עבירות, ו"עשה טוב" הוא לא תחליף ל"סור מרע". התנאי הראשון לתשובה הוא עזיבת החטא, ומתנה היא לא תיקון לסטירה. האמירה ש"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" מבקשת לומר שמעשה התנדבות, גדול ככל שיהיה, לעולם לא יכול להיות תחליף לחובה הפשוטה. ו"טובל ושרץ בידו" הוא המטאפורה החז"לית המלגלגת לאדם שמנסה לתקן את מעשיו הרעים בלי לחדול מהם.
תשובת נציגי הממשלה, במיוחד ממפלגת הציונות הדתית, לטענות כנגד תמיכתם בחוק המעונות היא "חבילת הטבות" מדהימה שתינתן למילואימניקים.
בכך מאמצת הממשלה את התרוץ החרדי המוכר - "אבל אנחנו מתנדבים בזק"א, ובמד"א ובידידים". כשם התנדבות לא מחליפה חובה, כך חבילת הטבות לא פותרת עוולה. הרשת מלאה בפוסטים על חובות אבסורדיים של מילואימניקים עצמאיים לביטוח לאומי. תחוקקו את החוק שפותר את זה, שתקוע מפברואר, במקום לעטוף לנו את זה בעטיפה של ממתק.
בתור מילואימניק, אני שומע על חבילות ההטבות ורק עוד יותר מתעצבן. כי ה"הטבות" הנדיבות האלה, הן האינדולגנציה שמאפשרת להמשיך לחטוא, שלא לומר טבעת היהלום שמאפשרת להמשיך להרביץ לי.
אני מדבר כמובן רק בשמי, אבל "מויחל טויבוס" - אני לא רוצה הטבות. לא מתנות, לא ימי כיף, לא טיפול ספא זוגי וגם לא מענק כספי. אני רוצה הביתה. למשפחה המתוקה שלי ולעבודה האהובה שלי - לקהילה שלי, לתלמידים שלי, לחברים שלי.
יש לכם כוח חסר תקדים לרפא את המחלה, ובמקום זה אתם מציעים לנו סירופ אקמול, רק שהפעם הוא בטעם תות.
מה גם שחוץ מחיילים, למדינת ישראל חסר מאד עוד דבר - כסף. אנחנו בחוב מטורלל, ולהוציא עוד מיליארדים על "הטבות" זה חוסר אחריות. להגדיל את הגרעון הכספי, באופן שלא יצמצם את הגרעון בחיילים זה רעיון בלתי נסבל, זה להחריף את שתי הבעיות הכי קשות שלנו. אי אפשר להיות אדם הגון ולתמוך בזה. פשוט אי אפשר.
המציאות הקשה שלנו מזמנת הזדמנות היסטורית, חסרת תקדים לתיקון. הלחץ הציבורי עובד היטב. אסור לתת לרגע הזה להתמסמס בחסות ענן ה"הטבות".
הכותב הוא רב קבוצת יבנה, מתוך הפייסבוק