בכיר ההתישבות ותושב עפרה, פנחס וולרשטיין, חברו הקרוב של זאב (ז'אבו) ארליך ז"ל שנפל בקרב בלבנון, מספר על החבר עמו צעד מראשית ימיה של עפרה ועד אתמול, איש אשכולות שחלק מידיעתו ופעל להחדרת מוטיבציה תנ"כית בקרב חיילי צה"ל.
"זה יום קשה, אבל גם במקרה הזה הייתה שליחות לאומית", אומר וולרשטיין ומתייחס לנסיבות נפילתו של חברו הטוב: "נכון שהוא חוקר ארץ ישראל, כל הרגשתו היא שליחות, לכל יחידה בצה"ל שביקשה ממנו להגיע, ולא משנה באיזה חבל ארץ, הוא תמיד הגיע כדי להכניס להם מוטיבציה, כדי שהחיילים יידעו מה שהליחות שלהם ומה הקשר שלהם לעבר ההיסטורי של אותו מקום".
"בנשמתו הוא היה איש עם ישראל וארץ ישראל. היה לו ביטוי 'תיזהרו, אתם דורכים על פסוקים', כלומר, כל כולו היה כדי שלחייל יהיה ברור למה הוא נלחם על המקום הזה. עם ישראל הפסיד אוהב עם וארץ ישראל מהגדולים שאני מכיר. הייתה לי הזכות להכיר אותו כחמישים שנה", אומר ולרשטיין.
על תחושתו שלו עם היוודע דבר נפילתו של ז'אבו, אומר ולרשטיין כי "ברור שכאשר מדובר באדם קרוב אליך התחושה היא הלם. בהתחלה אתה לא מבין מי למה מה והיכן, אבל ידעתי על הפעילות שלו, ולא דרכו. יום אחד פגשתי את האלוף במילואים נועם תיבון שסיפר לי איזה רושם השאיר עליו ז'אבו בשיחה שלו עם החיילים באתר כלשהו בשומרון או בנגב ואז שוחחתי אתו והבנתי שזה היה מפעל חייו בעשרות השנים האחרונות".
על הקשר האמיץ בין ז'אבו להתיישבות, מוסיף ולרשטיין ומספר כי "כשעפרה קמה לפני כמעט חמישים שנה, הדבר הראשון היה הקמת בית ספר שדה כדי להבין שאנחנו בארץ התנ"ך, לדעת מהי מכמש, מה זה ג'בע כגבע, וכאן יונתן ונערו יצאו לקרב במעבר מכמש, אתה חי את בית אל ואת שילה, ואצלו הוא יכול היה גם להראות מערת קבורה שעליה חרוט סימן של מנורת שבעת הקנים. הוא שייך לחבורה שידעה למצוא דרכים בתת שבילים שכבשים עשו בדרכים, מרעולים ששימשו גם את צה"ל בנתיבי בריחה של מחבלים".
ז'אבו, אומר ולרשטיין, "הוא איש אוהב עם ישראל וארץ ישראל בחיבור אל התנ"ך כדי להכנסי מוטיבציה ולהבין את זכותנו ועל מה אנחנו נלחמים בארץ הזו".
"אנשים לא מבינים איזה איש אשכולות הוא היה, ואיזה אבדן זה לעם ישראל, בוודאי לנו כחברים זה נושא כבד מאוד", דברי פנחס וולרשטיין.