קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל פרסמה ספר חדש שמסקר מהזווית שלה את השנים הארוכות בהן הנהיגה את גרמניה.
בספר, שנתפס גם ככתב הגנה של מרקל על הביקורת נגדה שהפכה את גרמניה לתלויה באנרגיה הרוסית, התייחסה מרקל גם לזווית הישראלית.
בין היתר טענה כי "היו חילוקי דעות בין אולמרט לביני. אולם עם יורשו נתניהו אלו הפכו לבלתי ניתנים לגישור. יכולנו להסתמך רק על הנוסחה 'אנחנו מסכימים שלא להסכים'".
בנוסף, מתחה ביקורת על נתניהו וכתבה: "נתניהו אמנם דיבר לפעמים על פתרון שתי המדינות, אבל במציאות הוא לא עשה למענו כלום. במקום זאת, הוא דווקא ערער אותו מן היסוד על ידי בניית התנחלויות".
בנוגע לעלייה באנטישמיות אחרי השבעה באוקטובר אמרה: "ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון נמצאת תחת איום מתמיד. התקפות הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר פגעו בליבה. ובמקום לחוות סולידריות גלובלית במצב זה, ישראל ויהודים בעולם חוו עד מהרה אנטישמיות ושנאה חסרות-עכבות במרחב המקוון ובמרחבים ציבוריים בכלל, בגרמניה ובמדינות אחרות".
"ככל שהשאיפה למדינה פלסטינית בת קיימא הייתה והינה לגיטימית, כפי שביקורת על מעשיה של גרמניה או ישראל היו והינן לגיטימיות, חייבים ליישם את הכלל הבא: כל מי שמשתמש בשניהם בהפגנות ככיסוי לשנאתו למדינת ישראל וליהודים מנצל לרעה את זכות היסוד לחופש הביטוי ולהתכנסות יש להתמודד עם כך בעזרת כל האמצעים, כולל ענישה ומניעה".
"כל מי שחי בגרמניה חייב להתחייב לערכי חוקי היסוד שלנו. לכן המאבק באנטישמיות, המאבק בכל צורה של גזענות - בין אם הוא מגיע מימין, משמאל או ממניעים איסלמיסטיים - היה ונשאר חובתנו האזרחית".
על ביקורה האחרון בישראל ציינה כי עברה ליד צריף בן גוריון בשדה בוקר ונשאלה על ידי תושב מתי תבוא לבקר שוב בישראל.
"אני אוהבת את הצורה שבה אתם חיים ואני יכולה לראות את עצמי עוברת לפה כשלא אהיה יותר קנצלרית", השיבה מרקל.
בספר ציינה כי הייתה רצינית בתשובה שלה, אך הייתה סקפטית בנוגע ליכולת לעשות את זה באופן ריאלי.