בהגדה של פסח, בפיוט 'דַיֵינוּ' אני מסביר בכל שנה, שפירושו, 'דַיֵינוּ להודות'! על כל שלב ושלב 'דַיֵינוּ להודות' – לא חלילה שהיינו מוכנים לצאת ממצרים בלי קריעת ים סוף, או בלי התורה וארץ ישראל, אלא שחובה להודות על כל שלב, ועל כל תחנה בדרך הארוכה – והנה שמעתי זאת היום מפי הרב שמואל אליהו, הרב של צפת (וידיד ותיק), להודות על הניסים הגדולים מאת ה' במלחמה, מבלי לשקוע בדיכאון הפוליטי ובחששות מן הצפוי בהמשך – יישר כוח גדול לרב שמואל אליהו.
באותו היום גיליתי (בתקשורת) חוברת מופלאה שכתב (חברותא ותיק) הרב שמואל יניב – "ובחרת בחיים" – בה הוא מפרט ומאריך בניסים הגדולים לעם ישראל, שהתגלו במלחמה הזאת – הרב שמואל יניב הקדיש את החוברת לזכרם של שלושת נכדיו הי"ד, שנפלו, שניים בשומרון (בחווארה) לפני המלחמה, ואחד במלחמה הזאת, ו"אין ברייה יכולה לעמוד במחיצתם" – אני אומר זאת גם על הסבא המופלא שבחר בחיים ולהודות על הניסים הגדולים, במקום לשקוע בדיכאון האבלות – מי יכול לעמוד במחיצתו ?!
מול כל השוקעים בדיכאון הפוליטי, אני אומר דבר פשוט:
במקום להאשים את ממשלת ישראל באסון החטופים ובמניעת שחרורם של 101 הנותרים, עדיף להיות ישרים ולהאשים רק את הצוררים, שהם האשמים בטבח ובאונס ובחטיפות, הם האשמים גם בהמוני ההרוגים הפלסטיניים, ורק הם גם מנעו עסקה נוספת – אפילו האמריקנים אומרים כך במפורש!
במקום להאשים את ממשלת ישראל בהחמצות היסטוריות, בסיוע הומניטרי ובהפסקת האש (במיוחד בלבנון), עדיף להיות ישרים ולהאשים את הממשל ה'דמוקרטי' באמריקה, שמפעיל על ישראל 'חיבוק בולם' מתחילת המלחמה – גם בהסכמה בלבנון הם אשמים! מי שחושב שישראל יכולה להילחם בלי התמיכה האמריקנית באו"ם, וגם בנשק, טועה לחלוטין, ואילו ישב בעצמו בממשלה, קרוב לוודאי שהיה מצביע כמו הרוב.
כיוון שאני מפיל את האשמות על הצוררים מחד, ועל הידידים מאידך, הרבה יותר קל לי לראות ולהודות על הניסים הגדולים, ואלה העיקריים שבהם:
ההתגייסות המופלאה של לוחמינו, שבלמה את הפלישה, ואפשרה לצה"ל להתעשת !
ההיסוס של צוררינו בצפון מלפלוש במקביל, בהפתעה שיכלה לסכן את קיומנו !
הישועות הגדולות שבחיסול רוב מנהיגי הצוררים, גם בעזה וגם בלבנון !
הישועות הגדולות מול מתקפות הטילים מאיראן, גם מתימן ומעירק וגם מהלבנון! חשבו רק כמה היו עלולים להיהרג בפגיעות של אלפי טילים וכטב"מים, לולי זכינו לפתח מערכות הגנה מופלאות ויעילות, ברוך ה' !
בחירתו של נשיא אמריקני אוהד, שאנשיו קרובים לנו – 'ביי' לביידן ולסגניתו.
רק ממבט כזה אני מתבונן גם בהסכמה על הפסקת אש, שהאמריקנים כפו עלינו בלבנון – לצד החששות העמוקים יש כאן גם סיכויים גדולים, והם תלויים בנו:
מניעה אפקטיבית של התחמשות מחודשת בלבנון על ידי תקיפה עקבית ומלאה של כל השיירות מאיראן ללבנון דרך סוריה – הפסקת האש לא חלה על שיירות כאלה, ואנו תוקפים אותן בסוריה כבר שנים – אולם כעת אנו חייבים לתקוף בהיקף רחב בהרבה ובעוצמה קטלנית !
גם בלבנון, עלינו לתקוף כל ניסיון לשקם את מפעלי הטילים והנשק. גם אספקות נשק מאיראן במטוסים ובאוניות עלינו לתקוף בדרכים, להפיל ולהטביע.
אם איראן תתקוף שוב, עלינו להשמיד את מפעלי הגרעין שלהם בלי שום היסוס, וגם לפגוע ככל האפשר בהנהגה של 'משמרות המהפכה'.
אם כך נעשה, ואם הממשל האמריקני הבא יפעיל על איראן לחץ כבד, הניסים יגדלו עוד הרבה יותר, ואם-אם-אם העם האיראני יחזור לשלטון במקום המן-חמינאי מטהראן, אולי גם נזכה לברך בשם ובמלכות את ברכת "הרב את ריבנו", שאנו מברכים בסוף מגילת אסתר על ישועת ה', והפעם לא בגולה, אלא כעם חופשי בארצנו בברכת ה'.