במדרשה בבר אילן נערך אמש (ראשון) השקה לספרו החדש של הרב חיים נבון, "תתיישנו - שש סיבות למה כדאי ללמוד מהעבר ולהפסיק להתעלם ממנו".
בערב השתתפו מאות תלמידות ואורחים, ודיברו בו הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראש המדרשה, הרב אייל ורד, רב קהילת יחדיו בפתח תקווה והרב חיים נבון - שניהם בין המרצים הקבועים במדרשה.
הרבנית ויזל ניתחה את ציר הטיעון המרכזי של הספר: שלילת ההנחה שההווה תמיד טוב יותר מהעבר, בלי לטעון שההפך נכון בהכרח. למה אנחנו משתמשים במילה "מיושן" כשם גנאי ו"מתקדם" ככינוי שבח? האם כל מה שישן הוא אכן גרוע יותר?
בספר "תתיישנו" טען הרב נבון שיש להבחין בהקשר הזה בין מדע וטכנולוגיה לבין תחומים אחרים. בתחום המדעי אכן אפשר לצפות בדרך כלל להתקדמות מתמשכת, משום שקל לקודד את הידע שנצבר בנוסחאות ולהנחיל אותו לסטודנטים של הדור הבא.
מה שהשיגו ענקי הדור הקודם - נגיש לכל אדם בהווה. זהו המודל של "גמדים על כתפי ענקים", שאכן מועיל לנתח את ההתפתחות הטכנולוגית. אך בתחומים המוסרי, הערכי, הרוחני והתרבותי אין נוסחאות כאלו. אם הבעל שם טוב היה צדיק, זה לא אומר שהצדיקות שלו נתונה לנו כנקודת מוצא. אין לנו היום סופרים יותר גדולים מדוסטוייבסקי, וגם לא אמנים גדולים יותר ממיכלאנג'לו. כל דור מתחיל מחדש מאפס - "עיר פרא אדם ייוולד" - והוא חייב להיעזר במוסדות המסורתיים שעיצבו קודמיו.
לאחר מכן ניהלו הרב ורד והרב נבון דיון מעמיק על שאלת הקידמה ההיסטורית - האם העולם בהכרח הולך ומשתפר, לאור משנותיהם של הרב קוק, הרב סולובייצ'יק והוגי החסידות. הרב נבון טען שנקודות החולשה של התרבות המערבית במאה העשרים ואחת מערערות את אמונת הקידמה; הרב ורד טען שהחולשות הללו רק מעצימות את הבחירה החופשית של כל אדם, שיכול לבחור בין טווח רחב יותר של התנהגויות ואורחות חיים.
הרב נבון טען שזהו בדיוק התהליך של התפרקות המוסדות החברתיים, שנועדו להוביל צעירים לאורח חיים שההיסטוריה לימדה שהוא מועיל וטוב. את ההתרוששות של המוסדות הללו אפשר לתאר באופן רומנטי כהעצמת אפשרות הבחירה, אך למעשה היא ויתור על הנכס המרכזי שהקנתה לנו ההיסטוריה.