השחקן ידין גלמן, שנפצע בשבעה באוקטובר במהלך קרבות של סיירת מטכ"ל נגד מחבלים בקיבוץ בארי, שוחח עם בני טיטלבוים בכאן מורשת לציון יום ההוקרה לפצועי צה"ל.
"אני חושב שאנחנו צריכים להתרחק מרחמים. מי שנפצע מאוד קשה, בדרך כלל, הוא אדם מאוד אופטימי שמאוד שמח בחיים ורוצה פשוט לחיות אותם", הסביר גלמן.
"יום הוקרה לפצועים זה דבר מדהים", הוא מוסיף. "אנחנו צריכים לנרמל את הפציעות כמה שיותר. מסתובבים בינינו המון פצועים בגוף והרבה מאוד פצועים בנפש. זה לא צריך להיות הוקרה חד יומית אלא נורמליזציה של המציאות החדשה שלנו".
"לחשוף תלמידים בתיכון למצב הזה כי אלו האנשים שהם יעריצו ביום מן הימים, שהם יספרו את הסיפורים שלהם וירצו להיות כמותם".
במהלך השיחה הוא שחזר את רגעי הפציעה שלו. "בכביש 232 ראינו לראשונה את מה ששמענו עליו עד אותו רגע. הגענו לכפר עזה והתחלנו לטפל בפצועים, בזמן שצוות אחר שלנו נלחם בפנים והיו לו פצועים והרוגים. טיפלנו באזרחים, בילדים, במבוגרים, בחיילים, בכל מיני פציעות. רבים מהם, לצערנו, לא שרדו".
"אחרי כמה שעות נכנסנו ללחימה בקיבוץ בארי ועברנו מבית לבית בחיפוש אחרי בני ערובה וחיסול מחבלים. הגענו לבית של פסי ושם חטפתי צרור. הצוות המשיך להילחם וחילץ אותי ובזכותם אני בחיים".
"צד שמאל שלי פצוע, יש לי עצב קטוע, שלושה עצבים פגועים, עצמות קצת מרוסקות, שרירים שמחלימים מקרע, זה מגביל אותי אבל אני בחיים, יש לי יד ואני מחלים ומשתפר מיום ליום", סיכם.