מלחמת העצמאות והזהות שאנו נתונים בה יותר משנה, תהיה בקרוב המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. גם מלחמת העצמאות בקום המדינה, שנמשכה רשמית שנה ו־7 חודשים, נמשכה בפועל שנה ושלושה חודשים, והחודשים שלאחר מכן נוצלו לגיבוש הסכם שביתת הנשק.
כדי לקדם מלחמה כה ארוכה אל ההכרעה והניצחון המוחלט, צריך הרבה רוח ואורך רוח. לאחרונה אמר לי שר בממשלה שהסייעתא דשמיא ניכרת מאוד מהקבינט, ובאמת לא צריך להיות שר כדי לראות את ברכת ה' במצוות המלחמה. גבורתם של לוחמי צה"ל ועוז רוחם, גבורת משפחות הלוחמים כולל הנופלים, גבורת העורף האזרחי ורוח העם הגדולה (פורעי קפלן הם קומץ אפסי עם ניפוח תקשורתי ואינם עולים בחשבון) - מאפשרים גם להנהגה לקבל לרוב החלטות אמיצות ונכונות בסוגיות היסוד, לצד כמה שגיאות ותפיסות קונספציה שעדיין לא נפטרנו מהן, ובסך הכול לנווט את הספינה אל המטרה שראש הממשלה הכריז עליה כבר בתחילת המלחמה: שינוי פני המזרח התיכון תוך חיסול צבאות הטרור והשבת החטופים, יעדים שאנו עדיין חותרים אליהם.
והנה, כעת על הפרק: רפורמה משפטית. מדוע? אין ספק כי מערכת המשפט המקולקלת (בג"ץ, פרקליטות, ייעוץ משפטי) לא שינתה את טעמה חרף המלחמה, לא רתומה למאמץ הלאומי אלא אדרבה, עוסקת בפוליטיקה, קידום אג'נדות, סיוע למחבלים, רדיפת לוחמים והפרעה לראש הממשלה במילוי תפקידו תוך התעלמות הזויה מצורכי ניהול הקבינט. הדבר מלמד כי מלחמת העצמאות ומאבקנו מול אומות העולם על ארץ ישראל, מחייבים עוז רוח וגבורה יהודית, אך מדינת ישראל כמדינה לא יכולה להישאר תחת שלטון מיעוט פרוגרסיבי מנותק שמתנגד לאותה הרוח. על כן הרפורמה המשפטית, שהייתה עוד לפני המלחמה מהלך אזרחי מחייב, הפכה כעת לצעד קיומי חיוני. הוי אומר, לא די ברוח יהודית־לאומית בעם ובנציגיו, אלא חובה שהרוח הזאת תנשוב גם במערכות הלאומיות, ובראשן מערכת המשפט ומערכת הביטחון, שגם להן חלק עיקרי במחדל.
אך נדמה שקיים שלב שלישי, חיוני יותר מכול, שעליו איננו מדברים מספיק. לאחרונה התפרסם מחקר שמאשש את הידוע לכולנו: עם ישראל מתחזק ביהדותו במלחמה. ובניגוד למי שחשב שמדובר בתופעה חולפת שנבעה מטלטלת הטבח הנורא, ההתחזקות דווקא גוברת עם הזמן, ובעיקר אצל צעירים. מדינת ישראל העתידית, שבה רוב מוחלט של העם דבק באלוקי ישראל, קרובה אלינו יותר מאי פעם, וחובתנו להכין את הכלים ולתקן את המערכות כדי "לקלוט" את אותם המונים שמתחזקים ואף חוזרים בתשובה. זהו מאמץ מרכזי, שאולי נתפנה אליו יותר אחרי שוך הקרבות. לא די לבצע שינוי סמנטי בוועדה לבחירת שופטי ערכאות גויים, או לפצל את תפקיד היועצת המשפטית. אנו שואפים להרבה הרבה יותר: למשפט התורה שיעמוד על מכונו, צבא ומדיניות עם מוסר יהודי, חינוך יהודי ממלכתי אמיתי לכל ילד יהודי, שמירת השבת הציבורית, קידום ערכי המשפחה היהודית, גיור גרי צדק כהלכה, חוק שבות מתוקן, התיישבות יהודית המקיימת חקלאות כהלכה, רבנות ממלכתית מפוארת ולה אמירה זכה של תורה על כל תחומי החיים, ועוד ועוד.
כעומק השפל הנורא שהגענו אליו בטבח שמחת תורה בגלל עזיבת התורה ואימוץ התפיסות הפרוגרסיביות, כך חובתנו לקדם את מדינת ישראל אל שיאים חדשים של תיקון ותשובה לאומית. הרוח היהודית תלבש צורה ותהיה גם דרך ומדיניות, והיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית משגשגת ועוצמתית המקדשת שם שמיים בעולם כולו יהיה בעזרת השם ניצחון גדול המקדם ביאת משיח צדקנו ובניין מקדשנו במהרה בימינו.
הכותב הוא מנכ"ל חותם – מדינה יהודית על סדר היום