החטא הקדמון היה בכלל לאפשר מכירה פומבית של כיבודים בבית הכנסת "הרב את ריבנו" שבמרכז הארץ.
מי שהציע את הרעיון הוא שעיה הגבאי, שבסך הכול חשב שזה יהיה נחמד לקחת קצת ממנהגי "אחינו הספרדים" ועל הדרך להעשיר את קופת בית הכנסת. אבל מה שהוא לא לקח בחשבון זה את הכול בעצם. כי קהילת "הרב את ריבנו" קראה לעצמה ככה ברגע מעורר השראה של מודעות עצמית, שמאז נעלמה כליל.
מה שהיה זה שלילך קוגן, שמאז ומתמיד חיפשה הזדמנות להנכיח את עצמה בבית הכנסת, ראתה הזדמנות פז להשתמש במכירה הפומבית כדי לאלץ את גבאי בית הכנסת להעלות אותה לתורה כפי שרצתה כבר שנים. לא שעלייה לתורה בדווקא ממש עושה לה את זה, אבל הפטריארכיה וכו'. הבנתם את הרעיון.
בקיצור, איך שנפתחה המכירה לילך התחילה לזרוק סכומים מעזרת הנשים ושעיה הגבאי לא ידע מה לעשות ורק הביט אובד עצות ברב, שהתלבט בין הלבנת פנים ברבים לעזיבת בית הכנסת ברעש גדול וברוב רושם. לבסוף הוא החליט לבחור באופציה השלישית - הוא הלך עם לילך ראש בראש על כל עלייה כדי לוודא שהיא חלילה לא תזכה.
מפה לשם הרב מצא את עצמו בסיומה של המכירה בחוב של מאה אלף שקל לקופת בית הכנסת (שלא לדבר על שבע עליות רצופות רחמנא ליצלן).
עם צאת השבת הוא התחיל לבדוק איך הוא מנזיל את כל הנכסים שלו כדי לכסות את החוב, בדיקה שהייתה זריזה מהצפוי עקב העובדה שהרב שיהיה בריא לא היה בעל נכסים כלל. בצר לו נאלץ לקח הלוואה כמו גם משרה חלקית בניקיון חדרי מדרגות כדי לעמוד בהחזרים החודשיים. מה שכאב לו באמת, אגב, היה הדאגה מהמכירה של השבת הקרובה, שבה הוא לא יוכל לעמוד בפרץ ולמנוע מגברת לילך לקבוע תקדימים שאחריהם המבול כפשוטו.
מי שהציל את המצב היה ראובן קוגן, גביר בית הכנסת, שלא היה מוכן לשמוע על כך שהרב של "הרב את ריבנו" מנקה חדרי מדרגות, אז הוא התנדב לכסות את חובו של הרב כדי שזה לא יצטרך להתבזות במלאכות שאומרים עליהן שהן מכבדות את בעליהן אבל לא לגמרי מתכוונים לכך.
הרב, מעודד מהפרנס שפרס עליו את חסותו, הגיע למכירה הפומבית הבאה בטוח בעצמו כמו שרק מישהו עם גב כלכלי יכול. הוא שוב הלך מול לילך ראש בראש והפעם סיים את האירוע ב־300 אלף שקל (ושבע עליות נוספות למגינת שעיה, שנורא רצה לעלות ביארצייט של אמא שלו).
לילך חשבה שהיא משתגעת. מאיפה לרב הנעבעך שלהם יש פתאום כאלה עתודות פיננסיות מרשימות? היא לא הייתה צריכה לחפש רחוק כי, כפי שחלק מכם שמו לב, היא חלקה שם משפחה עם ראובן, גביר בית הכנסת.
הבת המזועזעת לא הבינה איך אבא שלה מסוגל לבגוד בה כך ולממן את יריבה הרוחני והעימות לא איחר להגיע. ראובן כבר כמעט התגונן בפני בתו, כשלפתע עלה בדעתו לשאול אותה מאיפה היא חשבה בדיוק לשלם על העליות שלה. מיותר לציין שהוא לא היה מאושר לשמוע שהיא חשבה לממן את העליות מהכיס של אבא.
ראובן עשה את החשבון והבין שאיך שלא מסובבים את זה, הוא זה שמשלם על כל העליות בבית הכנסת, והחליט בו במקום לסגור את הברז משני צדדיו ושיהיה לבת ולרב המון בהצלחה זה עם זה. הוא הרי גביר, במקרה הכי גרוע הוא מקים בית כנסת חדש קומפלט.
אז למכירה הפומבית של השבת השלישית הגיעו הרב ולילך בהרבה פחות התלהבות ובהרבה יותר ענווה. הסכומים התחילו הרבה יותר נמוך מאשר בפעמים הקודמות ועלו במרווחים של חמישים אגורות במקסימום, כך שאת עליית כהן אפשר היה תאורטית לרכוש ב־14 שקלים וחצי.
אבל מה שאף אחד לא לקח בחשבון זה את ברוריה, המורה לתנ"ך בת ה־67 שישבה בעזרת הנשים כל השבועיים הללו והתלבטה. מצד אחד כל הסיפור הזה עם לילך לא היה נראה לה בכלל. הרי אישה לא צריכה לרצות לעלות לתורה, היא יכולה פשוט להיות תלמידת חכמים בעצמה - זה הניצחון האמיתי. מצד שני גם על הרב היא לא השתגעה. השמועות אומרות שהוא היה צריך לעשות את הבחינות לרבנות פעמיים. אם הוא עבר אותן בכלל.
אז אחרי מחשבות מרובות החליטה בשבת השלישית להשתתף גם היא במכירה הפומבית, לא מתוך רצון לזכות חלילה, אלא מתוך רצון לדחוף את המחירים למעלה ולגרום לרב או ללילך להתרושש לחלוטין. ווין ווין סיצ'ואיישן מה שנקרא.
אז כשהרב ולילך שיחקו בפרוטות, ברוריה יצאה כמו מלוע של תותח עם מספרים גבוהים ועגולים. הרב ולילך תפסו את המתרחש כי ברוריה הזאת, לא סתם היא זו שחשבה על הרעיון לשם של בית הכנסת. אז ברגע נדיר של שיתוף פעולה השניים החליטו להמשיך להתחרות בתמחורים של ברוריה עד השלב שבו ברוריה הכריזה על חצי מיליון שקלים, שם הם השתתקו באחת והשאירו אותה בהלם כשבאמתחתה עליית כהן שהיא ממש לא רצתה וחוב מנופח שלא היה לה איך לשלם.
ברוריה כמעט קפצה מעזרת הנשים. למזלה מי שישב ממש מתחתיה בעזרת הגברים היה ראובן הגביר, שהיה - מה הסיכוי - כהן. אז במקום לקפוץ לו על הראש היא הכריזה שהיא מכבדת בעלייה את ראובן בעל "לב הזהב והכיס הרחב" תוך שהיא שולחת אליו מבטי תחינה שמשתמעים לפן אחד בלבד.
ראובן הסתכל עליה בעצבים וחשב בינו לבין עצמו שהיה מעדיף כבר שתקפוץ עליו וזהו.
עוד באותו שבוע ראובן חתך והקים קהילה חדשה. את העליות הוא כבר קנה מראש לכל השנה, מה שבטוח בטוח.
לתגובות: jacobi.y@gmail.com