
עם אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני, איש מכון משגב לביטחון לאומי, שוחחנו על הדרכים בהן יכולה או צריכה ישראל לנקוט כאשר בניגוד להסכמות צבא לבנון טרם התפרס בגבול עם ישראל, ומנגד מתחילות להישמע הדרישות לנסיגה ישראלית.
"צריך לזכור שההסדרה בצפון הייתה לשישים יום בלבד, ובשישים הימים הללו אנחנו מנסים לעשות את המיטב כדי למנוע מהאיום של חיזבאללה להיווצר ולחזור שוב לדרום לבנון. אין לי שום ציפיות מצבא לבנון כמו שאין ציפיות מיוניפי"ל שיעשה עבודה אפקטיבית כלשהי במניעת חזרת האיום לדרום לבנון, ולכן אין לדיבורים האלה שום משמעות".
"נכון שיש גורמים כמו צרפת והממשל היוצא בארה"ב שהיו מעורבים בהסכם וילחצו על ישראל לסגת. נצטרך לעמוד בלחץ הזה ולא לתת לדברים האלה להתרחש, כי המשמעות היא התפרקות שלנו מכל מה שהשגנו. זו תהיה קטסטרופה מבחינתנו", קובע סיבוני.
לטעמו של סיבוני הצעד הנכון שעל ישראל לבצע עם כניסת ממשל טראמפ לבית הלבן הוא פתיחתו של ההסכם מחדש על מנת לאפשר את יצירת רצועת הביטחון הנדרשת כל כך להבטחת ביטחון תושבי צפון הארץ, "לא נוכל לספק ביטחון לתושבים שלנו בלי רצועת ביטחון שלמה מאורגנת ועם נוכחות מלאה של צה"ל".
"צריך לפתוח את הדבר הזה מחדש. יתכן שהדבר הזה ילווה בחילופי מהלומות וחיכוכים עם חיזבאללה ואולי עם גורמים אחרים שינסו להפריע, אבל אין לנו ברירה זולת לייצר רצועת ביטחון", אומר אל"מ סיבוני ומזכיר את עמדתו לפיה רצועת ביטחון צריכה להיות עד הליטאני, וברצועה זו תושבים לבנוניים לא חוזרים למגורים בכפרים שלמעשה אינם אלא משלטים, מוצבים ומחסנים של חיזבאללה. "אין שום סיבה שמי שגר במוצבים של חיזבאללה יחזור למקומות שלו. זה לא הגיוני".
את הדבר ניתן יהיה להבטיח, מסביר סיבוני, אך ורק בנוכחות צה"לית באותה גזרה, בין אם במוצבים ובין אם בסיורים או בכל דרך שעליה יחליטו גורמי המקצוע הצה"ליים. "אני לא רוצה להיכנס לדרכים שבהם יוכל צה"ל להיות שם, אבל צריכה להיות נוכחות של צה"ל. אין מישהו אחר שיוכל לספק ביטחון למדינת ישראל".
"אנחנו צריכים לוודא שלבנון לא תהיה יותר איום על מדינת ישראל. נכון שאנחנו לא מגיעים לכל מקום בעומק, ובעומק נפעל באש, אבל בדרום לבנון צריך לפעול בנוכחות ובשהמדה קבועה של תשתיות הטרור, מה שלא יעשה צבא לבנון או כוחות יוניפי"ל. בכלל אני סבור שישראל צריכה להפסיק לשתף פעולה עם יוניפי"ל ולהפסיק להאריך את המנדט שלו. זה כוח מיותר שיש לו רק תרומה שלילית ליציבות האזורית מבחינתה של ישראל".
לשאלתנו אם פתיחתו של ההסכם מחדש תהווה פגיעה כלשהי באמינות הישראלית, משיב סיבוני ואומר כי אין סיבה שהדברים יתפרשו כך, שהרי ההסכם עצמו הוא לשישים יום ולא מעבר לכך, וברגע שתמה התקופה הזו עם תום כהונת ביידן ניתן "לערבב את הקלפים מחדש ולהתחיל מחדש. אין בכך שום בעיה באמינות של ישראל".
עוד שאלנו את סיבוני אם הקריאה לתושבי הצפון לשוב לבתיהם בהסתמך על המציאות הנוכחית אינה קריאה מוקדמת מדי, מאחר ואנו עדיין בתקופת ההסכם המוגבל, ואולי נכון להמתין לתקופה שלאחריו כדי לוודא שאכן מדובר בשקט אמיתי ולא במציאות מדומה.
"יש להפריד בין שני סוגים של איום שעל בסיסם אנחנו יכולים או לא יכולים להגיד לתושבים לחזור. איום האש הישירה ואיום הפלישה הוא איום שבמצב הדברים הקיים, ואם תהיה רצועת ביטחון אז בוודאי אפשר לומר לתושבים לחזור ובחלק מהישובים אפשר לחזור כבר כעת כי הם לא חשופים לאיום כזה. מובן שאם ישראל תיטוש את דרום לבנון ותחזור להגן על קו הגדר לא עשינו שום דבר, חיזבאללה יתעצם והאיום יחזור. האיום השני הוא איום של אש תלולת מסלול והוא נוגע לכל המדינה בלי קשר למיקום, ולכן אין משמעות לשאלה אם נחזור או לא נחזור, והוא לא צריך להשפיע על התושבים".
"ישראל צריכה לוודא שאיום האש הישירה והפלישה לישובים מוסר לגמרי. אני לא רואה איך עושים את זה ללא נוכחות עבה ובריאה של צה"ל בדרום לבנון", קובע אל"מ במיל' סיבוני המדגיש כי פתיחת ההסכם יכולה להתבצע אך ורק עם כניסת טראמפ לשלטון, בעוד כעת, שלטון ביידן מקפיד האשים את ישראל בכל אירוע שמתרחש בדרום לבנון ויהיו מעשיה של ישראל אשר יהיו.