היוצר שילה אתיאס בביצוע מיוחד ל'ניגון אמונה' של הרב יצחק גינזבורג, שהוקדש לזכר שלושה חבריו שנפלו בקרבות. מי שהספיק לשמוע את אחת הגרסאות של הניגון המיוחד הוא הלוחם רב סמל ידידיה אליהו הי"ד שנפל בקרב בעזה.
"התחלנו לעבוד עליו בחורף לפני שנתיים. החיים, ואחריהם המלחמה, דחקו אותו אחורה בסדרי העדיפויות. באחת הנסיעות משטחי כינוס לבסיס השמעתי את אחת הגרסאות לידידיה שאהב את ניגוני הרב יצחק גינזבורג מאוד ושמח בניגון שמחה גדולה. ניגון האמונה. הניגון שלה. געוואלד. דיברנו שם באוטובוס על חלומות ועל אהבות. ידידיה סיפר שהוא חולם להיות מורה אבל אוהב לעבוד בבניין ארץ ישראל. נקרע בין החלום לאהבה, אבל ידע שבסוף החלום ינצח. הוא אהב עבודת כפיים מחד, וחי את עולם הניגון כאחד שיודע רק עדינות ורוך בחייו מאידך", מספר אתיאס.
הוא ממשיך לספר על חבריו רב טוראי עמיחי שמעון רובין הי"ד ורס"ר במיל' מעוז פניגשטיין שנפלו בקרבות בעזה. "עמיחי היה אחד האנשים המיוחדים שהכרתי. עוז ותעצומות, ועם זאת רך כקנה. דעתן וקשוח אבל וותרן כמו חמאה. יהודי יקר שמיים שלא מפחד לומר את מה שיש לו לומר, לכל אחד. החופשיות בערה בו, הזוך, הנקיות, כאילו שום דבר לא יכול ללכלך אותו. שום דבר לא ישפיע עליו, רק הוא בעצמו.
את מעוז פגשתי אך לפני שנתיים, בין מסלולי הגלישה באלפּים, שיא החופש שיש. מסיפורים ודיבורים איתו ועליו לומדים מהר מאוד שמעוז נועד למרחב הפתוח. בין אם על סנובורד בשלג, על אופניים או ברגל, מעוז יחפש מרחבים. ומעוז, אחח, נפש מיוחדת יש לו, כי כמה שמחפש מרחב, שני צדדים יש לו. ומחפש לו מרחבים גם בתוך הנפש, ומוצא. במשפחה, במוזיקליות, בציור, באהבה. את הציור בעטיפה, פרי יצירתו, צייר לכבוד חתונתו עם אודיה. וגם כשהוא בחוץ בסער, יחפש לו כמה אבנים, להקים לעצמו רוג׳ום, גל-עד לאיזון שתמיד בוער בו", סיכם.
אתיאס מרחיב על המכנה המשותף של הנופלים. "את הניגון הזה אני רוצה להקדיש לאנשי החופש האמיתיים, האהובים, ידידיה אליהו, עמיחי שמעון רובין ומעוז פניגשטיין. אלו שידעו, כל אחד בחייו ובדרכו, לרקוד עם החופש, ידעו מתי להתמסר לריקוד ומתי להוביל אותו, מתי הנשמה רוצה להתנגן למעלה ומתי צריך להחזיק בה ולנגן אותה פה למטה.
התקבצנו, כמה מהחברים שאוהבים את ידידיה, להתוועד ולנגן יחד את הניגון שאי אז ניגנו כולנו יחד. את הניגון שכולו הרגשה, כולו חיים, כולו אהבה גדולה לטוב, לחופש אמיתי. לזכרם, לאורם".