הרב אביעד גדות
הרב אביעד גדותצילום: רעות קורנברג

המלחמה ארוכה וקשה, ומלאה עליות ומורדות. אין ספק כי אנו נמצאים כעת, ערב עסקה חלקית ומופקרת, בנקודת חולשה גדולה.

הקרבת מאות חיילים גיבורים, אלפים רבים של פצועים - עלולה חלילה לרדת לטמיון אם צבא הטרור חמאס ישתקם ויעמוד שוב על רגליו, כמנצח.

אני סמוך ובטוח כי ראש הממשלה, שעמד עד כה בלחצים אדירים מבית ומחוץ, עושה מאמץ גדול, אבל ניכר סדק גדול בכוח העמידה שלו, בגלל לחץ ארה"ב כנראה, שמחייב לחץ נגדי, רוח ציבורית חזקה ואמירה מוסרית ברורה.

אחינו ואחיותינו החטופים, נחטפו במסגרת טבח המוני נורא, שהתאפשר אך ורק בגלל הכלת החמאס, בניגוד לעמדה היהודית הבסיסית ביותר של 'הבא להורגך השכם להורגו', שלא נשמעה כמעט בכלל המרחב השיח הציבורי ערב הטבח.

כשהתרענו בקול ניחר, כולל שלושה ימים לפני הטבח, קולנו היה כקול קורא במדבר. הציבור הדתי המוסר נפשו, הצטיין שלושים שנה ומצטיין עדיין, בהתייצבות והתגייסות למערכה ובמסירות נפש עילאית, אך כמעט ולא נכח בזירה הקובעת, שמתווה את התפיסה והמדיניות, ולא מספק עדיין למדינת ישראל מוסר לחימה יהודי, שהטבח הוכיח כמה הוא לא רק חיוני אלא קיומי.

במהלך המלחמה, המציאות הזו החלה להשתנות לטובה, חרף השליטה המתמשכת של הקונספציה שעדיין כאן. קמו פורום הגבורה, של המשפחות שכולות, ופורום תקווה של משפחות חטופים, והחלו להשמיע "רוח אחרת" ככלב בן יפונה ויהושע בן נון בשעתם, אל מול קולות מעוותים שאנו שומעים מאז ימי אוסלו של כניעה, יאוש, חידלון, הבוקעים יומם ולילה באולפנים מצד אנשי תקשורת וגנרלים בדימוס.

סוף סוף, בני הציבור הדתי, דווקא מתוך כאב עצום ואיום, מספקים לצה"ל ולממשלה לא רק כוח אדם אלא גם מוח אדם, ורוח יהודית שמשפיעה רבות.

לצערי, לא חיזקנו אותם מספיק. אכן, מאהל הגבורה מול הכנסת שוקק בני נוער ומבקרים, אבל אפשר וצריך יותר, כי קמפיינים של עשרות מיליונים הושקעו בידי ארגוני קפלן כדי לבלבל את הציבור.

כסאות צהובים וסיכות חטופים, שמבטאים רק תמונה חלקית של ערבות הדדית ללא אחריות לאומית מלאה, הפכו לכלי ריק בעסקה הנוכחית המותירה עשרות רבות של אחים חטופים מאחור, ודממה.

אך קול צלול אחד, קול מוסרי, אותנטי, רהוט ומלא באמונה - מופיע שוב ושוב ללא לאות במהלך כל המלחמה, ואומר את האמת בסוגיה כבדת המשקל של שחרור החטופים.

זהו קולו של צביקה מור וקולן של משפחות פורום תקווה, משפחות חטופים הנאבקים בכוחם הדל מול מכונת תעמולה אדירה המפזרת מסך עשן ובלבול יוצרות.

צביקה נלחם את המלחמה של כולנו, ומדגיש בפנינו שוב ושוב מהי אחריות לאומית, מה ימנע את החטיפות הבאות, ובעיקר מה ישיב את החטופים כולם.

צביקה מלמד אותנו את האיוולת שבאספקת הסיוע לחמאס, הפוגעת בחטופים ובחיילים ובמדינת ישראל, ואת החובה המוסרית להכריע צבאית את החמאס, ולהפוך חטופים יהודים לנטל במקום לנכס, אחרי עשרות שנות עסקאות דמים שהפכו כל אחד מאיתנו, כל יהודי באשר הוא, למטרה לחטיפה.

העסקה הנוכחית היא תוצאה ישירה של הפגיעה בחטופים מצד מי שהדהדו בתזמון מושלם את דף המסרים של חמאס ("הממשלה אשמה ולא חמאס", "לעצור את המלחמה"), עד כדי כך שארגון הטרור הרצחני הזה הקפיד לשחרר סרטוני חטופים להם הכתיב מה לומר, דווקא לפני העצרות בקפלן במוצאי שבת. העסקה הנוכחית היא נקודת שפל לאומית והפקרה איומה, ממנה חובתנו לעלות, כי אף אחד לא יעשה זאת במקומנו. כן, עלינו ללמוד לקחת אחריות גם על המוסר והמדיניות, ולא רק לומר 'הנני' בבקו"ם. זו מצוות עזרת ישראל מיד צר האמיתית.

מאבן דרך זו במעלה התלול של המלחמה ההיסטורית הזו, מלחמת עצמאות וזהות, חובה שקולו של פורום תקווה, כוחו של 'כוח צביקה מור', יתעצם עשרות מונים, והאנרגיות שמושקעות מהציבור הדתי בעצרות בכיכרות זרים שלא הוכיחו את עצמן, ובמפגשי אחדות מניפולטיביים, יושקעו במאבק הקיומי אותו מנהלים מתי מעט - פורום תקווה ופורום הגבורה.

זה מה שיתן כוח ללוחמים, למפקדים, לממשלה, ובודאי לשרים שמייצגים בקבינט את הציבור היקר שכרגע טוב רק כדי למלא את השורות, שורות הלוחמים ולצערנו שורות בתי העלמין הצבאיים.

זה מה שינווט את מדינת ישראל לחוף מבטחים.

מכאן אנשי התורה הגואלת חייבים להוביל, ובסוגיית החטופים יש מי שיוביל. עלינו לתת לו את כל הכוח האדיר שיודע לייצר ציבור חלוצי כמו הציבור הדתי.

צביקה מור, כולנו איתך ואחריך, עד החזרת כל החטופים כולם מתוך ניצחון גדול. ה' עמך גיבור החיל.

הכותב הוא מנכ"ל הארגונים תורת לחימה וחותם